השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רי"ד סעיף א'
- בכל ברכה צריך להיות שם ומלכות -
אמירת שם ומלכות בכל ברכה | מדוע מילת "העולם" מעכבת?
כל ברכה צריכה לכלול שם ומלכות, דהיינו "ברוך אתה השם" וכן "מלך", וכן מילת "העולם" מעכבת, כי מלך בלי עולם אין לזה משמעות, שהרי אין מלך בלא עולם, ומק' המ"ב בשם הרא"ש, הרי תפילת שמו"ע אין בה מלכות כלל ואיך זה נחשב ברכה? ומבאר הרא"ש, שבברכה הראשונה של שמו"ע אומרים הק-ל הגדול, שהגדול זה כמו מלכות, ושאר הברכות כולם נגררים אחר הברכה הראשונה.
סימן רט"ו סעיף א'
- עניית אמן אחר הברכות -
עניית אמן אחר ברכת עצמו | באלו אופנים עונה אמן אחר עצמו? | מהו המנהג בזה?
אדם לא יענה אמן על ברכותיו, ומצווה שיענה אמן על ברכות חבירו, ומי שעונה אמן אחר ברכותיו, הרי זה מגונה, ולפעמים זה עבירה, שהרי כבירך על מאכל ברכת שהכל, ועונה מיד אמן, הוי הפסק בין הברכה לבין האכילה ובזה קלקל הברכה, וכן בהנחת תפילין.
יש כמה אופנים שעונה אמן אחר ברכת עצמו, וכגון שיש כמה ברכות, בסיום של הברכה הראשונה עונה אמן, לדוגמא בסיום ג' ברכות דאורייתא של בהמ"ז עונים אמן "בונה ברחמיו ירושלים אמן", וכן בסיום ברכות ק"ש "שומר עמו ישראל לעד", וכן יש מנהג שעונים אמן גם אחר "יהללוך, שבהלל, שזה סיום הברכה הראשונה של פתיחת הלל, והברכה האחרונה של סיום הלל, וכן אחר ברכת "ישתבח" עונים אמן שזה סיום של ברכת ישתבח של פסוקי דזמרה, שברכה ראשונה היא "ברוך שאמר" והשנייה "ישתבח", א"כ ד' אופנים שעונה אמן אחר ברכותיו.
הרמ"א מביא שהמנהג הוא שעונים אמן רק אחר "בונה ברחמיו" של בהמ"ז, משא"כ בשאר ברכות.