השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ר"י סעיף א' [באמצע הסעיף]
- האוכל פחות מכזית מה דינו -
מדוע לא מברכים ב"א על אכילה פחות מכזית? | מהו הזמן של שתיית רביעית המחייבת ב"א? | גרגיר קטנית ["בריה"] שהוא פחות מכזית, כיצד ינהג באכילתו לצאת מידי ספק? | מהו שיעור שתיית יין המחייב ברכה אחרונה? | כיצד ראוי לנהוג בשתייה כדי לצאת מידי ספק של ב"א?
סעיף זה עוסק בשיעור האכילה והשתייה המחייבים ברכה אחרונה, לעניין ברכה ראשונה אפילו על משהו צריך לברך, דאסור לו לאדם להנות מן העולם הזה בלא ברכה.
החילוק בין ברכה ראשונה לברכה אחרונה מבאר המ"ב, שחז"ל למדו את עניין זה של ברכה אחרונה על אכילה או משקה, אכילה למדו מבהמ"ז שכתוב "ואכלת ושבעת" ואין אכילה פחותה מכזית, ולכן גם לגבי ברכה אחרונה לא מברכים על פחות מכזית, ולעניין משקה למדו חז"ל ממשקין של איסור, שהשותה מהם, מתחייב מלקות רק ברביעית, וכך לעניין ברכה אחרונה, מתחייב בה רק כאשר שותה רביעית.
זמן שתיית רביעית, י"א תוך כדי אכ"פ, ואסור לשהות יותר מכדי אכ"פ, וי"א שאם יש מתחילת השתייה עד סופה כדי שתיית רביעית מצטרפים לכשיעור, כלומר, שלא יפסיק באמצע ביותר משתיית רביעית.
אדם ששותה משקה חם שאינו יכול לשתותו בבת אחת, מצד אחד הפסיק יותר מכדי שתיית רביעית, ומצד שני, כך הדרך לשתות משקה חם, ולכן אומר המ"ב, שאנשי מעשה נוהגים להשאיר בסוף הכוס רביעית ולשתותו בב"א.
יש שמסתפקים לומר שעל "בריה" צריך לברך ברכה אחרונה אע"פ שהיא פחותה מכזית, כגון שאכל גרגיר של ענב או קטניות, שאע"פ שלא אכל כזית, יברך ברכה אחרונה, אבל כיוון שהדבר מוטל בספק, אדם לא יאכל בריה כזאת, אלא יחתוך אותו וממילא אינו בריה.
יש מסתפקים בברכה אחרונה על יין האם מברכים אותה בכזית, והספק הוא האם שיעור משקה הוא בכזית או ברביעית.
המ"ב מביא שאדם שכבר שתה כזית של משקה, לא יוסיף לשתות עוד, כי יש הסוברים שברוב רביעית מתחייב בברכה אחרונה, וי"א בכביצה שזה שני שליש.
א"כ ד' שיטות בשתייה המחייב ב"א:
א. בכזית.
ב. רוב רביעית.
ג. בכביצה.
ד. רביעית.
ולכן לא יכנס אדם לספק כזה וגם כשהגיע לכזית, לא יוסיף לשתות עוד עד שמגיע לרוב רביעית או לשיעור ביצה, אלא ישתה או פחות מכזית או רביעית שאז ודאי הוא חייב או לא חייב.