השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ר"ח סעיף ט'
- דין ברכה מעין שלש אחר חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן -
קמח מה' מיני דגן המעורב עם קמח קטניות, מהו השיעור המצריך ברכת מעין ג'? | מה השיעור של כדא"פ בזמננו? | לש מעט קמח חיטה עם הרבה קמח קטניות ועשה מהם עיסת המוציא, איזה ברכה אחרונה יברך? | עוגה שיש בה כזית בצירוף שאר תבלינים מדוע ברכתה מזונות?
למדנו בסעיף ב', שכל שיש בו ה' מיני דגן מברכים עליו ברכה ראשונה מזונות ואפילו שהם מיעוט ביחס לשאר דברים המעורבים בתבשיל, כיוון שה' מיני דגן הם חשובים ואינם בטלים ברוב.
עירב קמח מה' מיני דגן שברכתו מזונות עם קמח קטניות שברכתו שהכל, כדי לברך על זה מעין ג' צריך שיהיה בתבשיל שיעור של קמח מה' מיני דגן כזית בכדי אכילת פרס, ושיאכל אותו בשיעור כזה, ושיעור זה י"א שהוא ג' או ד' ביצים, ובזמננו נח' הדעות י"א משתי דקות ועד שמונה דקות, ואם לא אכל בשיעור זה, ברכה ראשונה מברך מזונות, וברכה אחרונה מברך נפשות.
השו"ע אומר, אדם שלקח מעט קמח חטים והרבה קמח משאר מינים כגון קטניות שברכתם שהכל, ולש אותם ועשה עיסת המוציא, מברכים על זה המוציא כיוון שה' מיני דגן הם העיקר, ולענין ברכה אחרונה לפי מה שלמדנו קודם, אם יש כזית בכדא"פ יברך בהמ"ז, ואם לאו יברך נפשות, אבל השו"ע פוסק, שהברכה האחרונה גם אם אין כזית בכדא"פ היא ברכת על המחיה, כלומר, זה יורד מבהמ"ז ונעצר בעל המחיה, והדבר תמוה, כיוון שעל המחיה לא קשור לכאן? ונתקשו בזה.
המ"ב אומר, קורה לפעמים שאדם אוכל עוגה בשיעור של כזית, אבל אם נפרק את המרקם של העוגה, אין בה רק מיני דגן, אלא מעורב בה מים ושמן וסוכר וכו', א"כ לכתחילה צריך לשער בה' מיני דגן עצמם, אבל מנהג העולם לברך מעין ג' גם כאשר מהמיני דגן לבדם לא היה כזית אלא בצירוף שאר התבשילים, ומבאר המ"ב שהטעם הוא, כיוון ששאר התבלינים באים להטעים את המיני דגן, והם טפלים ומספיק שיש כזית במיני דגן בכדי שיהיה אפשר לברך על זה מעין ג' בברכה אחרונה.