מה מברכים על שקדים מצופים בקמח?

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

סימן ר"ח סעיף א'

- דין ברכה מעין שלש אחר חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן -

ברכה אחרונה על פירות מז' המינים | עירב חיטה טחונה בתבשיל, מה מברך עליו? | אפה שקדים עם קמח לצורך חולה, מה היא ברכתם? | כיצד ינהג כדי לצאת מידי ספק?

למדנו בשיעור הקודם, שעל כל הפירות מברכים ברכה ראשונה בורא פרי העץ, וברכה אחרונה בורא נפשות, מבואר בסעיף זה, שעל פירות משבעת המינים, דהיינו, גפן, תאנה, רימון, זית, תמר, מברכים עליהם ברכה אחרונה מעין שלש, והטעם לתקנה זו הוא מחמת חשיבותם, שהם פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל.

בדיעבד אם בירך בורא נפשות יצא יד"ח.

סעיף ב'

על כל חמשת מיני דגן, דהיינו, חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון, שיבולת שועל, אם טחן אותם ועירב אותם בתבשיל, אע"פ שהתבשיל הוא רוב ביחס לאותם חמשת מיני דגן, בכ"א מחמת חשיבותם התבשיל טפל אליהם וברכתו מזונות, ולאחריו על המחיה.

על גרעיני חיטה שלמים מברכים האדמה.

אם הסיבה שהוא נתן את הקמח של החמשת מיני דגן בתבשיל היא רק כדי לדבק אותו ולא כדי לשבוע, מברכים על התבשיל את ברכתו.

סעיף ג'

אדם שנתן קמח על השקדים ואפה אותם יחד לצורך חולה, מבואר, שאם הקמח נעשה כדי לסעוד, מברכים גם על השקדים מזונות, ואם הוא כדי לדבק, מברכים העץ, ובכ"ז מבואר בשו"ע, שטוב לאוכלם בתוך הסעודה כדי שברכת המוציא תפטור אותם, ולכאו' צ"ב מדוע, והרי באופן שעשה זאת כדי לדבק, למדנו לעיל בסעיף הקודם, שמברכים על השקדים את ברכתם הראויה? ומבאר המ"ב, שאנחנו לא יודעים לשער בדיוק האם הקמח ניתן כדי לדבק או לסעוד, מספק יאכל את זה בתוך הסעודה, ועדיין צ"ב שהרי לא נמלט מידי ספק, כי על הצד שהקמח ניתן לדבק, מברכים על השקדים העץ, והרי מברכים העץ בתוך הסעודה ומה יועיל שיאכלם בתוך הסעודה? ומבאר המ"ב, שמדובר באופן כזה שהחולה זקוק מאוד לשקדים האלו, וממילא נחשב כקובע סעודתו על הפירות, והפת פוטרת את הפירות.