השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ר"ו סעיף ו'
- דיני הפסק וטעות בברכת הפירות -
בירך על מאכל ונפל מידו, האם מברך שוב? | בירך על מאכל ואינו ראוי כיצד מתקן את הברכה? | אדם העומד ליד נחל זורם ורוצה לשתות האם מועילה ברכתו אע"פ שהם במרוצה?
אדם שבירך על מאכל מסוים את ברכתו הראויה, ולאחר שבירך רואה שהדבר אינו ראוי לאכילה, או שנפל מידו ונמאס לאכילה ויש לו עוד פירות, האם הברכה שבירך על הדבר הראשון תועיל למאכל אחר שברכתו שווה למאכל הראשון? מבואר שלא מועילה למאכל אחר, כיוון שהברכה לא חלה על המאכל הראשון, אא"כ בשעת הברכה הייתה דעתו להדיא לפטור את המאכלים האחרים שאז מועילה הברכה גם להם.
המ"ב מביא, שא"צ את דעתו במפורש על המאכלים האחרים, אלא מספיק שהם לפניו, ונ"מ, שאם הפרי הראשון נמצא שאינו ראוי לאכילה, הברכה חלה עליהם.
אם התברר לאחר שבירך שהפרי אינו ראוי לאכילה, צריך לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ואם אמר כשנפל "ברוך אתה ה'" ולא אמר "אלקינו", יסיים "למדני חקיך" וממילא לא הוציא שם שמים לבטלה.
אדם שעומד על אמת המים, והמים זורמים במרוצה, ורוצה לשתות, ומברך שהכל, והמים שעומדים לפניו לא יהיו לפניו כשישתה שהרי הם זורמים, מבואר, שכיוון שיודע שעתידים לבוא מים אחרים, הברכה מעיקרא חלה על אותם המים שיהיו לפניו בשעה שהוא ירצה לשתות.
סימן ר"ז סעיף א'
- דין ברכה אחרונה על הפירות -
מה היא הברכה האחרונה על פירות וירקות? | מה הביאור המילה "וחסרונן"? | בירך על פירות "על העץ" האם יצא יד"ח?
על פירות האילן, על ירקות, וכל דבר שאין גידולו מן הארץ ואפילו מים, הברכה האחרונה עליהם היא "בורא נפשות רבות וחסרונן", ובזה פוטר את כולם.
משמעות הברכה היא, מבאר המ"ב, שמודה להקב"ה על כך שברא דברים הכרחיים, לחם, מים, שבלי זה אדם מת, ומוסיף להודות להקב"ה על חסרונן שהם דברים נוספים, כגון פירות, ודברים פחות הכרחיים שיכול להתקיים בלעדיהם.
המ"ב מביא, שעל פירות האילן אם בירך בטעות על העץ, יצא יד"ח.
ברכת בורא נפשות אינו חותם בה בשם, אלא אומר "ברוך חי העולמים".