השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ר"ב סעיף ט"ו
- דיני ברכת פירות האילן -
מה מברכים על קני סוכר? | האם מברך על פלפל יבש בתערובת? | מה מברך על קינמון? | אדם המסופק על פרי מה היא ברכתו, כיצד ינהג? | מה היא הגדרת "מסופק"?
סוכר העשוי מקנים, ברכתו היא שהכל, כיון שזה כזיעה היוצאת מן המשקה, וכמו שלמדנו לעיל בסעיף ח', שמשקה היוצא מהפרי אין מברכים עליו את ברכת הפרי עצמו, כי אין לו את חשיבות הפרי, והוא רק זיעה בעלמא, ולפי"ז ה"ה בקני סוכר שמוצצים את הקנים בשביל הסוכר שבתוכם, או מבשלים אותם בשביל הסוכר, מברכים עליהם שהכל, והשו"ע מביא בזה עוד ב' שיטות אחרות, שמברכים על זה בורא פרי העץ, או בורא פרי האדמה, ובדיעבד יוצא בזה יד"ח.
המ"ב מדגיש שסוחטים אותם או מבשלים את המים שלהם, כי אם היו מבשלים אותם בעצמם, זה היה קשור למחלוקת של הרשב"א והרא"ש לעיל.
סעיף ט"ז
פלפל וזנגביל יבשים שאוכלים אותם רק בתערובת של מאכלים אחרים, וא"כ לא נהנה מהם כאשר אוכל אותם בפ"ע, לא מברך עליהם כלום.
סעיף י"ז
על אגוז מוסקא"ט, מברך בפה"ע, ועל קניל"ה [קינמון] בפה"א, ומבאר המ"ב, שמדובר כאן בדברים שאוכלים אותם כמות שהם, ולאו דווקא ע"י תערובת.
סעיף י"ח
פלפל וזנגבי"ל כשהם רטובים, דהיינו כשהם בתערובת, מברכים עליהם בפה"א.
אדם שמסופק על פרי האם ברכתו העץ או האדמה, יברך האדמה, כי בדיעבד אם בירך על פירות האילן האדמה יוצא יד"ח, ואם יש לו צד שיברכו על זה שהכל, יברך שהכל, כי זה פוטר את כל המאכלים כולם.
המ"ב מבאר, ש"ספק" הכוונה לאדם שלמד ואז נסתפק, אבל כשלא למד כלל, ילך ללמוד אצל מי שיודע ואז ידע הברכה.