השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ר"ב סעיף ג'
- דיני ברכת פירות האילן -
מה מברכים על גרעיני הפירות שיש בהם טעם? | אין בהם טעם ומיתק אותם באש, מה היא ברכתם? | באיזה אופן אוכל פת ולא מברך עליה המוציא?
שיטת השו"ע, שגרעינים של פירות, אם יש בהם טעם, כל שהחיך נהנה ממנו מברכים עליהם את ברכת הפרי בפה"ע, המ"ב מביא, שהאחרונים חולקים על זה וסוברים שאפילו שיש להם טעם, לעולם לא מברכים עליהם בפה"ע, והכי הרבה מברכים עליהם ברכת בפה"א, ומוסיף המ"ב, שבאופן שאכל את הפרי ואחרי שגמר אותו, אוכל את הגרעינים, הברכה שבירך על הפרי בפה"ע, פוטרת לכ"ע את הגרעינים שיאכל אח"כ, כיון שהגרעינים טפלים לפרי.
גרעינים שאינם ראויים לאכילה, לא מברכים עליהם כלל, וכמו עץ, ובכ"ז אם צלה את הגרעינים באש, ועי"ז נתמתקו, לשו"ע, מברך עליהם שהכל.
המ"ב מביא, שהאחרונים מקשים, מה בין זה לבין מה שנלמד לקמן בסעיף, ששקדים מרים שא"א לאוכלן כמות שהן, אם מיתקן באור, ברכתם בפה"ע? ובאמת המ"ב מביא, שהרבה אחרונים חולקים וסוברים, שבאופן שמיתק את הגרעינים והם ראויים לאכילה, מברך עליהם בפה"ע וכמו על הפרי עצמו, אבל שיטת השו"ע החילוק הוא פשוט, שקדים מרים זה הפרי, ואת הפרי א"א לאכול כמות שהוא אז ממתקים אותו אפשר לאכול אותו, אבל גרעינים זה לא פרי, אז אם הם ראויים לאכילה, בסדר, אבל כשאינם ראויים לאכילה ואתה עושה בהם פעולה שיהיו ראויים לאכילה, אתה לא יכול לברך עליהם בפה"ע כי זה לא פרי.
הכרעת המ"ב, גרעינים שאינם ראויים לאכילה ומיתקן באור וראויים לאכילה, ברכתם שהכל, כי הרי כל הגרעינים האלה גם כשהם ראויים לאכילה, הרבה אחרונים סוברים שמברכים עליהם בפה"א [השו"ע חולק] אבל כאשר אינם ראויים לאכילה ונהיו ראויים רק ע"י מיתוק באור, ברכתם שהכל.
סעיף ד'
אדם ששותה שמן זית כמות שהוא, זה מזיק אותו, והצורה לשתותו היא ע"י משקה אחר או מאכל אחר, וממילא, אדם שאוכל שמן זית עם פת או עם משקה אחר, הפת היא עיקרית ופוטרת את השמן, אבל אם עיקר כוונתו בשביל השמן כגון שחש בגרונו ורפואתו היא שמן, אבל לא יכול לשתותו לבדו כי זה מזיק, והוא לוקח קצת פת, באופן כזה מברך על השמן "העץ" ופוטר את הפת, כי היא טפילה, וגם לא מברך עליה המוציא ולא נוטל ידיו, ויש חולקים.