השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ר' סעיף א'
- דין המפסיק כדי לברך -
שלשה שאכלו ושניים סיימו, האם השלישי צריך להפסיק לזימון בשבילם? | מה הדין כשלא רוצה לענות איתם? | מה הדין כשאחד סיים? | לא רצו השניים להפסיק בשבילו, האם יכול לצאת? | עד מתי מפסיק העונה את סעודתו? | כשסיים העונה את אכילתו מהיכן מתחיל לברך? | חמשה שאכלו יחד ורצה האחד שהצטרף לשלשה, להצטרף לשניים האחרים
ג' אנשים שהתחילו לאכול יחד, ושניים מהם הזדרזו וסיימו את סעודתם ורוצים לברך, והשלישי ממשיך בסעודתו, הדין הוא, שהשניים יכולים לכוף את השלישי להפסיק מאכילתו לענות עמהם ולהצטרף לזימון, ואח"כ יוכל להמשיך באכילתו.
גם אם השלישי לא רוצה לענות איתם, כשהשניים מזמנים, הוא מצטרף איתם לזימון כיון שהוא איתם באותו מעמד.
באופן שהאחד הזדרז וסיים הסעודה, והשניים ממשיכים בסעודתם, אין האחד יכול לכוף את השניים, אלא אם הם רוצים להפסיק בשבילו, אשרי חלקם, ובאופן שלא יכול להפסיק את סעודתם, יהיה אסור לו לקום ולצאת כיון שכבר חלה עליהם חובת זימון, ואמנם המ"ב מביא את שיטת הב"ח שאומר שכל עוד שלא סיימו את הסעודה יחד, לא חל חובת זימון, ויוצא לשיטתו שמותר להאחד לצאת לדרכו בלי זימון, אבל אומר המ"ב, שהאחרונים דחו את דברי הב"ח, ורק במקום הדחק אפשר לסמוך על דבריו, ולא לכתחילה.
סעיף ב'
באופן שהיחיד מפסיק את סעודתו ועונה לשניים האחרים, עד מתי מפסיק את סעודתו? נח' בזה השו"ע והרמ"א, לשו"ע צריך להפסיק את סעודתו עד אחרי הזימון בלבד, ולרמ"א צריך להמתין עד ברכת הזן.
אחר שהיחיד העונה לזימון גומר את סעודתו, הוא צריך להתחיל את בהמ"ז מהתחלה ולא נפטר בברכת הזן ששמע מפי המברך, כיון שבדעתו היה להמשיך את סעודתו ואע"פ שאח"כ לא המשיך, ואה"נ באופן שלא הייתה דעתו להמשיך בסעודה, יתחיל בהמ"ז מ"נודה לך".
המ"ב אומר, שכאשר חמשה אוכלים יחד, ואחד הצטרף עם שניים, אינו יכול להצטרף עם השניים האחרים כיון שפרח מהם חובת זימון, אא"כ מדובר בשבעה שאז יכול להצטרף עם שלשה אחרים.