השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ק"צ סעיף ה'
- שתיית היין אחר הברכה ודיניה -
טעימה מכוס של ברכה | מי מהמסובין צריך לברך ברכה ראשונה?
יש עניין שכל המסובין יטעמו מהכוס של ברכה, ולעניין ברכה ראשונה הדבר תלוי, אותם המסובין שוודאי יגיע להם מהכוס יין, מסתבר שהם כוונו לצאת יד"ח בברכת המברך, וממילא כשהכוס מגיע אליהם, אין צריכים לברך ברכה ראשונה, אבל אותם מסובין שהיו מסופקים האם ישאר להם מהיין שבכוס או לא, אם בסופו של דבר נשאר להם, הם צריכים לברך ברכה ראשונה, אא"כ כוונו בדעתם שאם יגיע אליהם מהכוס של היין הם רוצים לצאת יד"ח, שאז יוצאים יד"ח.
סימן קצ"א סעיף א'
- אם הפועלים מחויבים לברך -
נוסח ברכת המזון לפועלים | באיזה אופן יכולים לברך בהמ"ז שלימה? | מה הדין בימינו אנו? | האם מותר לפועל להמתין לזימון? | חומר עשיית מלאכה או תשמיש קל בעודו מברך
סימן זה עוסק בעניין פועלים בבהמ"ז, דהיינו, פועלים שעוסקים במלאכת בעה"ב, והוא משלם להם עבור יום עבודה, וכאשר יאריכו בבהמ"ז, הם מפסידים את בעה"ב, לכן חז"ל קיצרו להם את בהמ"ז, ובהמ"ז מקוצרת היא כך, דהרי בהמ"ז כוללת ג' דברים מדאורייתא, הודאה על המזון, הודאה על הארץ, והודאה על ירושלים, וממילא לגבי פועלים הברכה הראשונה נשארת כמות שהיא ואת הברכה השניה והשלישית צירפו חז"ל לברכה אחת, ומברכת הטוב והמטיב פטורים לגמרי, וכל זה כאשר יש להם שכר מבעה"ב, אבל כאשר מקבלים מזון בלבד וזה השכר, מברכים בהמ"ז שלימה כי לא מפסידים ממנו שכר, וכן לחילופין אם בעה"ב מיסב עמם בסעודה, מסתבר שמוחל להם ויכולים לברך בהמ"ז שלימה,
סעיף ב'
בזמננו מברכים הפועלים בהמ"ז שלימה, כי אנשים לא מקפידים על זה, המ"ב מביא, שבאופן שאכלו עם זימון והפועל רוצה להמתין עד שיזמנו כולם, זה אסור לו גם היום.
סעיף ג'
אסור לו לעשות מלאכה בעודו מברך, ומבאר המ"ב, שכיון שנראה כמברך בדרך מקרה, ואפילו תשמיש קל אסור ואפילו לעסוק בדברי תורה, וכן כשעוסק בתפילה או ברכה אחרת אסור אפילו להרהר בדברי תורה, וזה נכלל במה שכתוב "ואם תלכו עמי קרי" דהיינו, שלא יהיו המצות אצלנו על צד המקרה והזדמנות בעלמא.