השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קפ"ו סעיף א'
- אם נשים וקטנים חייבים בברכת המזון -
חיוב נשים בבהמ"ז | האם מוציאות אנשים יד"ח? | מה הדין כשמסופקת האם בירכה בהמ"ז? | באיזה אופן קטן מוציא גדול בבהמ"ז? | האם "תרי דרבנן" מוציא "חד דרבנן"?
השו"ע עוסק בנשים בבהמ"ז, האם חיובם מדאורייתא, או רק מדרבנן בלבד, מצד אחד, אין סיבה לומר שלא יתחייבו מדאורייתא, שהרי בהמ"ז היא מ"ע שאין הזמן גרמא, ומצד שני כתוב בתורה "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" ונשים לא קיבלו חלק בארץ, וכיון שכך, אולי פטורות מדאורייתא בבהמ"ז
והנ"מ היא, האם אשה יכולה להוציא איש שאכל פת כדי שביעה, אם חיובה מדאורייתא, יכולה להוציא, ואם לא, אינה יכולה להוציא איש בבהמ"ז.
ולהלכה המ"ב מביא, שכיון שזה ספק, אינם מוציאות את האנשים אם האנשים אכלו כדי שביעה.
לכאו' יש נ"מ נוספת, כאשר אשה מסופקת האם ברכה בהמ"ז או לא, אם החיוב שלהם מדאו', היא חייבת לחזור ולברך, ואם זה מדרבנן, שלא תחזור לברך, כי ספיקא דרבנן לקולא.
סעיף ב'
קטן חיובו בבהמ"ז מדרבנן מדין חינוך, ויכול להוציא גדול רק באופן שהגדול חיובו בבהמ"ז מדרבנן וזה כאשר הגדול לא אכל כדי שביעה, ואז חיובם שווה.
קטן שאכל פחות מכדי שביעה, שהוא תרי דרבנן, דרבנן אחד שהוא קטן, ודרבנן שני שלא אכל כדי שביעה, והגדול הוא חד דרבנן בזה שלא אכל כדי שביעה, אומר המ"ב, שיש בזה דעות בין הפוסקים, ויש להחמיר.
סימן קפ"ז סעיף א'
- דיוקים בנוסח ברכת המזון -
היכן שייך בבהמ"ז "כל המוסיף גורע"? | כיצד ינהג אדם שאינו יכול לברך את כל בהמ"ז?
יש שאומרים "ברוך משביע לרעבים", והמ"ב מבאר, שהיו כאלה שאמרו כך קודם בהמ"ז, ואומר השו"ע שאין לאומרו, דהמוסיף גורע, ואסור לשנות ממטבע שטבעו חכמים.
אדם שמסיבה כל שהיא לא יכול להגיד את כל הברכה הראשונה של בהמ"ז, יש לו ברכה מקוצרת לזה, "בריך רחמנא מלכא מריה דהאי פיתא" ויצא יד"ח, וי"א שצריך לחתום "בריך רחמנא דזן כולא", והמ"ב אומר שגם כל ברכה ןברכה בבהמ"ז רק להזכיר אותה מעט יוצאים בדיעבד ואפשר להרגיל את הילדים כך שיברכו בהמ"ז.