השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קפ"ה סעיף א'
- לברך ברכת המזון בקול רם, ויתר פרטים בברכת המזון -
האם מותר לברך בהמ"ז בלשון שאינה לשון הקודש? | מעלת הזהיר בבהמ"ז | מעלת אמירתה מתוך סידור | בעה"ב יכול להוציא את בני ביתו בבהמ"ז? | מה דין שיכור בבהמ"ז?
ברכת המזון נאמרת בכל לשון, והמקור לכך, הוא ממה שכתוב בתורה "וברכת", בכל לשון שאתה מברך, ומביא המ"ב בשם הב"ח, שיש עניין לברך דווקא בלשון הקודש.
מביא המ"ב בשם ספר החינוך, שכל הזהיר בבהמ"ז, מזונותיו מצויין לו כל ימיו בכבוד, ויש עניין לאומרה מתוך סידור שעי"ז מכוון יותר טוב, ומביא בשם הספר חסידים שהיה אדם שנפטר לב"ע, ונתגלה בחלום, ואמר שדנים אותו כל יום על כך שלא נזהר לכוון באמירת ברכות.
סעיף ב'
אדם שברך בהמ"ז ולא השמיע לאוזניו מה שהוציא בשפתיו, לא יצא יד"ח, דהרהור לאו כדיבור דמי, ואם מחמת סיבה כל שהיא לא יכול לדבר ולהוציאה בשפתיו, יהרהר בליבו, ויקבל שכר גם על זה, אבל לא יצא יד"ח בהמ"ז, ונ"מ, במקרה שלאחר מכן יכול להוציא בשפתיו, יברך שוב ויוציא בשפתיו.
סעיף ג'
בעה"ב עם בניו ואשתו צריך לברך בקול רם כדי שיצאו בברכתו, ומבאר הבה"ל, שאע"פ שבני ביתו לא מבינים את מה שהוא אומר, בכ"ז כיון שהוא מברך בקול רם, יכול להוציאם יד"ח, אבל מעיקר הדין לא פוסקים כך, ואינם יוצאים בזה יד"ח, וכוונת השו"ע, שכשאין אפשרות אחרת אלא זו, יעשה כך.
סעיף ד'
גם אם נשתכר ואינו יכול לדבר כראוי, יכול לברך בהמ"ז, שנאמר "וברכת" בכל אופן שמברך.