השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קפ"ד סעיף ה'
- לקבוע ברכה במקום סעודה, ועד כמה יכול לברך, ומי ששכח ולא בירך -
שיעור אכילה המחייב ברכה אחרונה | עבר השיעור ורצה להמשיך באכילתו האם חייב בברכה ראשונה? | הגדרת "שיעור עיכול" | סיים סעודתו ונשאר שבע מחמת מזונות שאכל אח"כ | אדם שסועד בחתונה ועבר שיעור עיכול, מה דינו? | נאמר שיעור עיכול גם בפירות ויין? | כיצד ינהג כשאינו יודע לשער בעצמו שיעור עיכול? | שיעור אכילה המחייבת בהמ"ז | הגדרת "שביעה" באדם
עד מתי יכול לברך ברכה אחרונה? מבואר בשו"ע, שזה עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו, וממילא בטלה כבר האכילה הקודמת.
המ"ב מביא נידון, במקרה שרוצה עכשיו להמשיך לאכול, האם צריך לברך ברכה ראשונה על מה שרוצה לאכול או לא, ומביא, שהרבה אחרונים סוברים שכל שלא הסיח דעתו מן האכילה, לא הפסיד ברכה ראשונה.
שיעור עיכול, הוא עד כל זמן שהוא לא רעב מחמת האכילה שאכל.
השו"ע נקט לשון "כל זמן שאינה רעב מחמת אותה אכילה" ומבאר המ"ב בכוונתו, שבא לחדש, שאדם ששהה בסעודתו, ואח"כ המשיך לאכול מיני מזונות, ומחמת עיקר האכילה שהוא אכל, הוא היה נעשה רעב, ומה שכעת הוא לא רעב אין זה מחמת הסעודה, אלא מחמת המזון שאכל אח"כ, האם זה נידון שעבר שיעור עיכול או לא? וזה כוונת השו"ע "מחמת אותה אכילה" שבמקרה כזה הוא הפסיד את הברכה, ואין המזונות סיבה לומר שלא עבר שיעור עיכול, וכל זה אמור באופן שסיים את הסעודה הראשונה, אבל בסעודות גדולות, אע"פ שהמתין באמצע אפילו שיעור עיכול, הוא עדיין נחשב כקשור לעצם הסעודה ולא מברך ברכה ראשונה, ומצוי הדבר בסעודות שבת, וכן בחתונות.
משעה שמתחיל להיות רעב זה כבר מוגדר כ"נתעכל" ולא מברך ברכה אחרונה.
אדם שאכל פירות ושתה יין, כל עוד שהוא שבע ורווה מזה, יכול לברך ברכה אחרונה, אבל משעה שמתחיל להיות רעב או צמא, לא יכול לברך ברכה אחרונה.
אדם שלא יודע לשער את שיעור העיכול אצלו, כגון שאכל מעט פת או מעט פירות, ונשאר רעב גם לאחר אותה אכילה, ומה שלא המשיך לאכול הלאה כגון שלא היה לו עוד, או שלא היה לו פנאי, באופן כזה מחשיבים שיעור עיכול הילוך ד' מילין {72 דק'}
סעיף ו'
שיעור אכילה לברך עליה בהמ"ז זה בכזית, ומוסיף המ"ב, שזה הכל מדרבנן, אבל מדאורייתא, אדם לא חייב לברך בהמ"ז כל עוד שלא שבע מאכילתו, שנא' "ואכלת ושבעת וברכת", ושביעה היא כדי להחיות את נפשו, ואע"פ שאינו שבע דיו, חייב בבהמ"ז מדאורייתא.