השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קפ"ג סעיף ב'
- המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון -
מתי מוזגים במים את הכוס של בהמ"ז? | מדוע דווקא שם? | האם מוזגים כל יין? | האם צריך למוזגו עד שישפך? | מה הדין בכוס פגום? | סדר נטילת הכוס | מה החיסרון בכוס שפיו צר? | מה טעם המנהג לשגר מהכוס לאשתו ולמסובים?
השו"ע עוסק בכוס של ברכה, ומבואר, שראוי לברך בהמ"ז על כוס של יין, ויש נידון האם דווקא בשלשה או אפילו ביחיד, ויש נידון, האם זה ממש חיוב או רק מצוה מן המובחר, עכ"פ ודאי שזה מצוה מן המובחר לברך בהמ"ז על כוס של יין.
כאשר צריך למזוג את הכוס של בהמ"ז במים, מוזגים אותו בברכת הארץ, דהיינו, כאשר מגיעים ל"נודה לך ה' אלקינו וכו' ארץ חמדה טובה ורחבה", והטעם, כיון שמודים להקב"ה על הארץ שנתן לנו, והנה זה היין כזה חזק שצריך למזוג אותו, ובזה הזמן ראוי למזוג את היין.
המ"ב מביא, שאפילו אם היין לא כ"כ במצב שא"א לשתות אותו, בכ"א גם ראוי למזוג אותו.
הרמ"א מביא, שי"א שאם היין אינו חזק א"צ למוזגו, וכן נוהגים באלו הארצות, ויוציא את היין מהחבית לשם ברכת המזון, ומוסיף המ"ב, שיוציאנו סמוך לבהמ"ז, וממשיך הרמ"א, שחבית לאו דווקא, כי היום אין לנו חביות, אין לנו כ"כ הרבה יין אלא יש לנו קנקן, לכן ישפוך מהקנקן סמוך לבהמ"ז, וכוס של ברכה ימלא אותו על גדותיו, וי"א באופן שישפך, וי"א מלא אבל לא שישפך, ובכ"א אין זה מעכב בדיעבד.
סעיף ג'
צריך לחזור אחר כוס שלם, ומבאר המ"ב, שזה לא ענין של עיכוב, אלא רק לכתחילה, וכוס שלם הכוונה, שהכוס לא יהיה שבור, ולא יהיה פגום במקצתו, ואפילו אם הבסיס נשבר גם לא טוב.
סעיף ד'
מקבל הכוס בשתי ידיו, אבל כשמתחיל לברך, נוטל בימינו בלבד ולא יסייע בשמאל, שלא יראה עליו כמשאוי, ואם יושב על הקרקע, מגביה אותו מהקרקע טפח, ואם הוא על השולחן, מגביהו מעל השולחן טפח, כדי שכולם יראו, ונותן בו עיניו כדי שיתרכז בהמ"ז, ולכן אומר הרמ"א, שלא יקח כוס שפיו צר, כי לא יראה את היין, אבל המ"ב אומר, שאין עניין לראות את היין, ולכן יש שדוחים את דברי הרמ"א, ואומרים שגם על כוס צר אפשר לברך, וישגר הכוס לאשתו, שתשתה ממנו, כיון שאשה מתברכת אם היא שותה מכוס של ברכה אפילו שלא אכלה איתם, ואפילו אדם אחר השותה מכוס של ברכה, מתברך, ולכן משגרו גם לאחרים שתחול הברכה גם עליהם.