מדוע בשתיית יין בסעודה עדיף שכל אחד יברך לעצמו?
מה הטעם שאומרים "סברי" בברכת היין כשמוציא הרבים ידי חובה?
ומדוע בחופה לא אומרים "סברי"?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קע"ד סעיף ח'
– דין ברכת היין בסעודה –
מדוע בשתיית יין בסעודה כל אחד מברך לעצמו? | צ"ע, דהרי יכולים לצאת יד"ח גם ללא שיענו אמן? | מה הטעם שאומרים "סברי" בברכת היין כשמוציא הרבים יד"ח? | מדוע בחופה לא אומרים "סברי"?
הכלל הוא, שכשיושבים כמה אנשים בסעודה, עדיף שאחד יברך ויוציא את כולם יד"ח משום ברוב עם הדרת מלך, מאשר שכל אחד יברך לעצמו, וכלל זה לא אמור, כאשר אנשים יושבים יחד בסעודה ורוצים לשתות יין, דהרי למדנו, שיין שבתוך הסעודה מברכים עליו בפה"ג, ובזה כל אחד יברך לעצמו, ואסור שאחד יוציא את כולם, והחילוק בין זה לבין שאר ברכות הסעודה שאחד מברך ומוציא את כולם, כי כאשר אחד יברך ויוציא את כולם, הם צריכים להטות אזנם ולענות אמן, והרי הם יושבים בסעודה, ואין משיחין בשעת הסעודה שמא יקדים קנה לוושט, נמצא שאם אחד יברך ויוציא את כולם, הוא מביא את המסובין לכלל סכנה שיצטרכו לענות אמן.
מק' המ"ב, הרי כדי לצאת יד"ח בברכת השני, מועיל אפילו לא ענה אמן, וא"כ יש עיצה להרוויח גם את "ברוב עם" שאחד יוציא את כולם ולא יענו אמן, ומת', שחוששים שמא יטעו ויענו אמן ויבואו לכלל סכנה, ועוד טעם בזה שכל אחד יברך לעצמו, כיון שצריכים לכוון לשמוע את הברכה, וכשעסוקים בסעודה, לא יכוונו ליבם לשמוע את הברכה, ונ"מ בין ב' הטעמים, באופן שמעורר אותם ע"י שאומר "סברי", לשיטה שזה סכנה, לא יועיל שאומר סברי, ולשיטה השניה, מועיל דעי"ז יתנו ליבם לכוון.
המ"ב מבאר, שהטעם שאומרים בברכת היין "סברי" ולא אומרים "ברשות", כיון שכשאומר ברשות, כוונתו ליטול מהם רשות, וסברי כוונתו לצוות אותם לשמוע, ומכיון שביין יש אופן שצריך לומר סברי, והוא היין שבתוך הסעודה, לכן כל פעם שאדם מברך על היין להוציא את הרבים יד"ח, אומר "סברי" ולא אומר "ברשות".
בחופה ומילה לא אומרים "סברי" כי לא צריך ליטול רשות מהקהל, ויתכן כיון שזה ברכה של המברך ולא של הקהל.