האם צריך להיזהר בשעת עטיפת טלית גדול שלא יגררו הציציות על הרצפה? │ ומתי מברכים שהחיינו על הציצית?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות 'ציצית' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן כ"א סעיף ג' – סימן כ"ב]
שינה עם ציצית בלילה
הרמ"א מביא, יש שכתבו, שלא לישון עם ציצית בלילה, כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו, ובכל זאת מביא המשנה ברורה בשם האר"י, לישון עם ציצית בלילה, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם רבי עקיבא איגר, שהבין בדעת האר"י, שלכן האר"י מצריך לישון עם ציצית בלילה, כדי לחשוש לדעת הרא"ש, שהרי נחלקו הרא"ש והרמב"ם, בדין הזה של 'כסות יום חייב בציצית וכסות לילה פטורה מציצית', לשיטת הרמב"ם, הקובע הוא אינו סוג הבגד, אלא הזמן מתי אדם לובש את הציצית, ולכן, בגד כזה שעיקרו ללילה, אם לובש אותו ביום, הוא חייב בציצית, ובגד כזה שעיקרו ליום, אם הוא לובש אותו בלילה, הוא פטור מציצית, אבל הרא"ש חולק וסובר, שהקובע בזה הוא סוג הבגד, ולכן, סוג בגד של יום, חייב גם בלילה, וסוג בגד של לילה פטור גם ביום, והבין רבי עקיבא איגר בדעת האר"י, שהטעם שהאר"י מצריך לישון בטלית קטן בלילה, הוא משום שהאר"י פסק להלכה כדעת הרא"ש, ולפי הרא"ש, כסות יום שלובשים אותה בלילה, הדין הוא שהיא חייבת בציצית, כיוון שהיא כסות יום, ממילא הכריע האר"י כדעת הרא"ש, ומובא כאן בהערה בשם 'שבט הלוי', שהוא הבין לא כך, אלא הבין שאפילו לשיטת הרמב"ם שסובר, שבגד של יום בלילה פטור מציצית, אבל הציצית נחשבת לתשמיש של מצוה, וממילא בשעת השינה, מונח עליו תשמיש של מצוה, וזה נכון שהוא לא מקיים את שלימות המצוה, אבל הוא נשאר קשור עם דבר שיש בו ריח של מצוה, וזו סברת האר"י ללבוש ציצית בלילה בשעת השינה, ובשם החזון איש מובא כאן דבר מעניין, החזון איש אחז בדווקא שלא ללבוש ציצית בלילה, ולא מטעם הרמ"א כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו, אלא מטעם אחר, החזון איש חשש, שאם לובשים ציצית בלילה, הבגד נהפך להיות בגד של לילה, על כל פנים, גם לפי הרמב"ם שסובר שכסות יום בלילה הדין הוא שהוא פטור כיוון שזה זמן שפטור מציצית, בכל זאת הוא קשור עם מצוה, ומובא כאן בהערה בשם הגרש"ז אויערבך, שגם טלית קטן המיוחדת לשינה בלבד, יש טעם על פי הסוד לישון כשהוא לבוש בה, אף על פי שהיא פטורה מציצית, משום שיש בזה חיבוב מצוה.
ציצית בבית הכסא
טלית קטן, מותר להיכנס איתה לבית הכסא, משום שזה בגד רגיל, אבל עם טלית גדול, אסור, משום שהיא מיוחדת לתפילה.
ציציות הנגררות על גבי קרקע
יש להיזהר, שכאשר אדם לובש ציצית, שלא יהיו הציציות נגררות על גבי קרקע, ויש שתי שיטות מה העניין בזה, יש מי שאומר, שהעניין הוא כדי שלא לבזות את הציצית, ויש מי שאומר, שיש חשש שמא תקרע הציצית, ומובא כאן בהערה, שכאשר אדם מתעטף בטלית גדול, ותוך כדי ההתעטפות, הציציות נגררות על גבי קרקע, אין בזה בעיה, משום שזה רק דבר ארעי ולזמן מועט.
ברכת שהחיינו על הציצית
אדם שקונה בגד שיש בו ארבע כנפות והוא הטיל בו ציצית, מברך עליו שהחיינו, כיוון שזה לא גרע מכלים חדשים, והרי אדם הקונה כלי חדש, מברך שהחיינו, ויש כאן מקום לתמוה, שהרי אדם הקונה בגד חדש, מברך שהחיינו בשעת הקניין, ואילו כאן כתוב, שאדם שיש לו בגד של ארבע כנפות, מטיל בה ציצית ומברך שהחיינו, ומדוע שלא יברך שהחיינו בשעת הקניין לפני שהטיל בו ציצית? ומבאר המשנה ברורה, שכאן יש בעיה לברך שהחיינו בשעת הקניין, כיוון שהבגד עדיין לא ראוי ללבישה, והוא מחוסר תיקון של הטלת הציציות, ולכן, יטיל ציצית ואז יברך שהחיינו.
ברכת שהחיינו על התפילין
בביאור הלכה מביא מחלוקת, באדם הקונה תפילין לעצמו, האם מברך שהחיינו או לא, ומביא צד נוסף, שיכול להיות, שכאשר מניח תפילין בפעם הראשונה, צריך לברך שהחיינו, כמו כל מצוה שמקיים אותה בפעם הראשונה, ולכן מסקנת הביאור הלכה, שיראה לפטור את עצמו בבגד או בפרי, ומובא כאן בהערה בשם הגרש"ז אויערבך, שנער שנעשה בר מצוה והוא מניח תפילין, שאביו ייקנה לו את התפילין בהנחה הראשונה, ואז בוודאי יוכל לברך שהחיינו על התפילין, ומה שנחלקו, זה רק לעניין אדם הקונה מכספו תפילין.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א