מדוע אסור לתפור קרע בחלק התחתון של הטלית? │ ומה הטעם שלפי שיטת רש"י אסור להוסיף חתיכת בגד אחר לטלית שלא נקרעה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות 'ציצית' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ט"ו סעיפים ה' – ו]
תפירת קרע בחלק התחתון שבטלית
טלית שנקרעה בחלק התחתון שלה, דהיינו בחלק שכשר להטיל בו את הציצית, אסור לתפור את אותו קרע, ונחלקו הראשונים בטעם הדין, לשיטת רש"י, חוששים שמא יישאר מחוט התפירה, והוא ישתמש באותו חוט בתור ציצית, והרי אותו חוט פסול לציצית משום שהוא לא נטווה ולא נשזר לשמה, אבל לשיטת רב עמרם הטעם הוא, משום שמדובר שזה נקרע לגמרי, ולכן זה לא מועיל לחבר את אתה חתיכה לבגד, וממילא אם מטיל שם ציצית, הציצית לא תלויה על הבגד, אלא יש כאן בגד של ארבע כנפות בלי ציצית, שהרי את הציצית הוא הטיל בחלק התחתון שהוא מנותק מהבגד, והנפקא מינה בין השיטות היא, לפי רש"י, אפילו אם נקרע משהו בלבד, גם אסור לתפור, משום שחוששים שמא הוא יתפור תפירה כל שהיא, ויישאר מחוט התפירה והוא ישתמש בזה לציצית, אבל לפי רב עמרם, רק אם נקרעה כל החתיכה אסור, אבל אם נקרעה רק חלק ממנה, אם הוא חוזר ותופר אין בעיה, משום שזה משתלב עם הבגד, ואף פעם זה לא התנתק מהבגד, ונפקא מינה נוספת, בטלית של צמר שתפר אותה בחוט שעשוי משאר מינים, הדין הוא, ששאר מינים לא יכולים לשמש כציצית בטלית של צמר, אז לפי רש"י אין סיבה לחשוש, כיוון שאינו יכול להשתמש בחוט זה לציצית, אבל לפי רב עמרם, עדיין יש לחשוש שהוא יחזור ויתפור, ולמעשה, החלק שהוא חזר ותפר, הוא חלק שהוא מנותק מהבגד.
נקרע הנקב שבו מטילים את הציצית
טלית שנקרעה בחלק התחתון שלה, ולא לרוחב, אלא אותו נקב שמטילים בו את הציצית, נקרע כלפי מטה, הדין הוא, שצריך להטיל את הציציות לא יותר גבוה מג' אצבעות משפת הבגד, כיוון שכתוב 'על כנפי בגדיהם', ויותר מג' אצבעות זה אמצע בגדיהם, וכן לא יותר נמוך מקשר אגודל, משום שכתוב 'על כנפי בגדיהם', וזה תחת כנפי בגדיהם, לכן צריך להטיל את הציציות דווקא בין שיעור של קשר אגודל לבין מרחק של ג' אצבעות, ולכן, כאשר נקרע הנקב כלפי מטה, אף על פי שלא נשאר ג' אצבעות, זה כשר, מכיוון שבשעה שהוא הטיל את הציצית, הנקב היה במקום טוב, ושעת העשייה היא קובעת, ומה שקורה אחר כך שהנקב נקרע כלפי מטה, זה כבר לא מעניין אותנו והציצית כשרה, ואם רוצה לתפור שם, לכאורה יש בעיה, שהרי כפי המבואר לעיל, אסור לתפור, ולכן, באמת לשיטת רש"י, אם הטלית של צמר, מותר לתפור, כיוון שבדרך כלל חוטי התפירה אינם עשויים מצמר אלא משאר מינים, ובלאו הכי הם לא יכולים לשמש כחוטי ציצית בטלית של צמר, אז אין בעיה לתפור שם, ולפי רב עמרם גם אין בעיה, משום שלשיטתו, כל הבעיה היא רק כאשר נקרע לגמרי, והרי כאן נשאר משהו, ובאמת אם נקרע הנקב לגמרי עד הסוף, לפי רש"י אי אפשר לתפור משום החשש וכנ"ל, אבל לפי רב עמרם מסתפק השולחן ערוך אם יכול לתפור, והסבר בזה היא, כי כל הסיבה שלפי רב עמרם אסור לתפור, זה רק כאשר נקרע כל הבגד, דהיינו, נקרעה חתיכה מהבגד נקרעה בשלימות, והתפירה לא תועיל להחזיר את המצב לבגד שלם, אבל במקרה שלנו הרי הבגד לא נקרע, אלא הוא מחובר משני הצדדים, ובאמצע נקרע בו פס עד למטה, ואולי באופן כזה מועיל לפי רב עמרם לתפור.
הוספת חתיכת בגד לטלית שלא נקרעה
לפי שיטת רש"י, לא רק שאסור לתפור בגד שנקרע, אלא אסור להוסיף חתיכה מבגד אחר לטלית שלא נקרעה, ומאותה סיבה, שמא יישאר מחוט התפירה וישתמש בו, אלא אם כן הוא עשוי מצמר, שאז אין בעיה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א