באיזה אופן חוטי ציצית שנעשו לשמה כדת וכדין פסולים לציצית? │ ומדוע חוטי פשתן שעבדו בהם עבודה זרה כשרים לציצית?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות 'ציצית' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן י"א סעיף ח' – ט']
חוטי ציצית שנעשו מצמר ופשתן שעבדו אותם בעבודה זרה
ישנם חוטי ציצית, שלכאורה עשויים בהידור רב כדת וכדין, טווים לשמה, ושזורים לשמה, ואפילו מנופצים לשמה, ובכל זאת הדין הוא, שהחוטים האלו פסולים לעשות מהם ציצית, וזה באופן שאדם משתחווה לבהמה, שאז הצמר שלה נהפך ל – 'נעבד', והוא פסול לטוות ממנו חוטי ציצית, ואף על פי שמצאנו פסול של 'נעבד' רק לעניין קרבן, דהיינו, אסור לעשות קרבן מבהמה שעבדו אותה, ולא מצאנו פסול של נעבד אם לא מדובר בקרבן, אומר המשנה ברורה, נכון, הפסול האמיתי של נעבד הוא רק לקרבן, אבל מכיוון שציצית זה צורך גבוה, וזה צורך מצוה, לכן זה מאוס לקחת חוטים מבהמה שעבדו אותה ולעשות מהם ציצית, וכל זה בצמר, אבל אדם המשתחווה לפשתן נטוע, החוטים שטוו מאותו פשתן, כשרים לעשות מהם ציצית, וזה הכל במשתחווה לפשתן שלו, אבל אם השתחווה לפשתן של חברו, בכל מקרה זה לא נאסר, משום שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, והחילוק בין צמר לפשתן הוא משום שהפשתן משתנה, שבשעה שהשתחווה לו, זה היה נטוע, ולאחר מכן גזזו אותו, וטוו ממנו חוטים, וממילא הוא השתנה לגמרי, אבל צמר, המראה הראשון שלו יותר קיים, לכן ניכר בו המיאוס שהיה בו בשעה שהשתחוו לו.
מיקום חוטי הציצית על הכנף
המיקום המדויק בבגד שצריך לתלות בו את הציצית, כתוב בתורה 'על כנפי בגדיהם', דהיינו, זה צריך להיות על קצה הבגד, ואם יתלה את הציציות מדאי למעלה, זה כבר לא כנף הבגד אלא אמצע הבגד, מצד שני כתוב, על כנף ולא תחת הכנף, שלא יהיה מדאי בקצה, ולכן צריך לומר שהשיעור הוא, לא למעלה מג' אצבעות, שאם זה למעלה מג' אצבעות, זה כבר לא כנף הבגד אלא אמצע הבגד, וגם לא למטה מהמרחק שבין קשר אגודל עד סוף הציפורן ששווה אל הבשר, וזה המינימום של המרחק משפת הבגד, והשיעור של ג' אצבעות, לפי החזון איש שכל אצבע היא 2.4 אז לא יותר מ – 7 ס"מ, ולפי רבי חיים נאה, זה 6 ס"מ, ויש נידון, האם אפשר להרחיק ג' אצבעות בצמצום, או שצריך שהנקב יהיה בתוך ג' אצבעות.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א