"ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה, כי כל עניני העולם בין לטוב בין (למוטב) לרע הנה הם נסיונות לאדם" (מסילת ישרים פרק א).
מעשה נפלא סיפר הגרב"צ פלמן זצ"ל מפי הגר"נ מינקוביץ, ממרן החזון איש זצ"ל, שהראה את הדרך לעמוד בניסיונות שלא להתפתות אחרי תחבולות היצר. וכך היה המעשה: באחד מימי הקיץ היה יום חם במיוחד, והיה סבל גדול מהחום הכבד. בישיבה – ישיבת פוניבז', עדיין לא היו בעת ההיא מזגנים, ואפילו מאווררים בקושי היו. הבחורים סבלו מאוד מהחום, והיו הרבה שטענו שביום כזה לא שייך ללמוד, שאי אפשר להתרכז כראוי בסוגיות העמוקות שנלמדו באותו זמן, והיה רפיון גדול באותו יום. הגרב"צ שהיה באותו זמן בחור בישיבה, אמר לחברותא שלו: "בא נרד אל החזון איש ונראה מה הוא עושה היום. אם הוא יושב ולומד כדרכו כל הימים, סימן שהחום הוא לא סיבה להפסיק ללמוד ועלינו להמשיך ללמוד". החברותא הסכים, ומדיבור למעשה ירדו שני הבחורים לבית החזון איש – ביתו של הגדול שבענקים שמקומו מתוקן לו בלשכת הגזית, לראות וללמוד ממנו מעשה רב, מה דינו של יום חם שכזה במצוות תלמוד תורה.
הגיעו לבית, ומיד נכנסו ביראה לחדרו של גאון ישראל, ושם הם רואים את החזון איש שיושב על מקומו הקבוע ועמל ויגע בלימוד התורה הקדושה כדרכו יום יום. ראשו ורובו שקוע בעמקות הוויות אביי ורבא, ואינו מבחין בבחורים שנכנסו עתה אל החדר. מראה החזון איש כשהוא עמל בתורה, היה להם מיד תשובה על השאלה שלשמה באו, אלא שעתה נולדה שאלה חדשה: "איך אפשר???" איך אפשר ללמוד בכזה יום כרגיל, הרי גם החזו"א הוא בן אדם ומרגיש את החום הכבד, ואיך זה לא מפריע לו בעמל התורה.
הבחור – החברותא של הגרב"צ חשב בלבו: הרי כל מפתחות החכמה מסורים הם בידיו של החזו"א וכל השאלות שבעולם מופנות לפתחו, אשר משם יוצאות תורה והוראה לדורות עולם. ממילא הוא הכתובת לשאול אותו את השאלה הקשה הזו. מיד התקרב אל מקומו של החזו"א והמתין לידו דקות ארוכות עד שיבחין בו ואז ישאל אותו את שאלתו. עברו כמה דקות עד שהחז"א הרים את עיניו. וכשהבחין בו שאל את שאלתו, וכה אמר: "רבי, יש לי קושיא חזקה מאוד, איך אפשר ללמוד בכזה חום?". החזון איש חייך והשיב: "כל החום הגדול הזה הוא רק עד שנכנסים לסוגיא, אבל מהרגע שמתחילים ללמוד ונכנסים לעומק הסוגיא, אין חום, לא מרגישים שום דבר!". כך יצאו להם שני הבחורים כשהתשובה בפיהם. הניסיונות הם רק עד שמתחילים ללמוד, אבל מהרגע שמתחילים בלימוד כל הניסיונות בטלים ואינם.
(שלמים מציון)