כמעט מאה שנה לאחר פטירתו של מרן החפץ חיים זיע"א, וההתחדשות בתורתו אינה פוסקת. במלאת 93 להסתלקותו לשמי רום בכ"ד אלול תרצ"ג, יוצאת מתחת מכבש הדפוס סדרת 'תורת החפץ חיים', ובה ח"י מספריו של מרן זיע"א בהלכה ובמוסר, במהדורה משובחת ומפוארת מבית היוצר של 'דרשו'.
והנה הראה הקב"ה אות לטובה, שבאה במקביל להדפסת תורתו של החפץ חיים ברוב פאר והדר, כשקיבלו ב'דרשו' בהתרגשות עצומה את עדותו של מרן פוסק הדור רבינו הגר"מ שטרנבוך שליט"א שמורו ורבו הגר"מ שניידר שצ"ל היה תלמידו של מרנא החפץ חיים זיע"א, שהעיד בגילוי מרעיש כי החזקת ספריו של מרנא החפץ חיים בבית היא סגולה להצלחה, ובנוסף הלימוד בספרי החפץ חיים היא סגולה מיוחדת לזכירה ולהצלחה בתורה.
בשערי הכרך הראשון קובע לו מקום נכבד מבוא מקיף על תוכן הספרים, ובתוכו עובדות המלמדות מעט מזעיר משגב גדולת תורתו של האי סבא קדישא מאיר עיני ישראל, בנסיון שנעשה להתחקות אחר סדר חיבוריו והוצאת ספריו, אשר בהם ראה את יעודו בעולם.
כידוע, רבינו זיע"א השתמט מכל שררה ורבנות ואפילו מהגדת שיעורים בישיבתו הקדושה, כאשר לעומת זאת השקיע כוחות עצומים וזמן רב בספריו הרבים בכל מקצועות התורה – הן בעצם החיבור, וכעדות בנו שכאשר ראה רבינו שלא יוכל להתפנות לכתיבת חיבור מסוים בראדין, כי יפריעוהו בטרדות שונות, עקר משם למשך כמה חודשים רצופים וישב בבית המדרש בעיר אחרת כדי לעסוק בכתיבת החיבור; הן לאחר השלמת הכתיבה, שפעמים רבות נסע ממקום למקום לבקש נדיבי רוח אשר יתחייבו לקנות את הספר, כדי שיוכל לקחת הלוואות עבור ההדפסה, וגם טיפל בעצמו בכל עניני הדפוס; והן לאחר ההדפסה, כאשר כיתת את רגליו ממקום למקום כדי להפיץ את ספריו בקרב ישראל. וכל זאת עשה במסירות נפש לקיים שליחותו בעולם, וכפי שאמר פעם לבנו, שעקב העיסוק הרב בלימוד ובירור הענינים שעליהם כתב ספרים, נשאר עני בכמה מחלקי התורה, ואף על פי כן הוא מקדיש מזמנו ומכוחותיו לשם כך, כדי לזכות את הרבים ולהרבות תורה ומצוות.
גם את המעט שהרויח על ידי מכירת הספרים צמצם ביותר, כדי הוצאות ביתו ההכרחיות בדוחק ובצמצום, וטעמו עמו – כפי שכתב במכתב (מכתבים ומאמרים ב, קכז) – שכיון שעשויים ללמוד בהם, אסור לו להוסיף על דמיהם הרבה, כדין דברים העשויים לחיי נפש. כמו כן, לא אבה למכור את הספרים לאלו שלא ילמדו בהם ולא ימצאו בהם תועלת, אלא רק למי שזמנו פנוי לעסוק בהם וליבו ער לתורה וליראה, ולא הסכים לקבל יותר מהמחיר שקצב עבור הספר, אף מעשיר שהיה מוכן לשלם עליו ביד רחבה.
הסדרה מצטרפת למפעליו של הארגון, הפועל קרוב לעשרים שנה לרומם ולהחיות את לימוד תורתו של מרן זיע"א: מהפכת 'הדף היומי בהלכה' שנעשתה לחלק בלתי נפרד מחיי התורה של כלל ישראל, הוצאת ספרי ה'משנה ברורה' עם ה'ביאורים ומוספים' שהפכו לנכס צאן ברזל בבתי המדרש בכל העולם היהודי, והוצאת ה'חפץ חיים' עם ה'ביאורים ומוספים' ושאר ספרי מרן זיע"א על שמירת הלשון והלכותיה – 'חובת השמירה', 'כבוד שמים' ו'זכור למרים' – כחטיבה אחת של תורת הלשון בהלכה ובמוסר, שנעשו לאבן יסוד בלימוד ענינים אלו.
בשערי הכרך הראשון של הסט החדש קובע לו מקום נכבד מבוא מקיף על תוכן הספרים, ולצדו דברי הקדמה של נשיא 'דרשו' הגאון רבי דוד הופשטטר שליט"א, שהרחיב בגודל הזכות לאחוז בשפולי גלימתו של רבינו ולהוציא לאור את חיבוריו, ובעומק שייכותה של זכות זו לארגון, שאחד מעיקרי מפעליו הוא הקביעות העולמית ב'משנה ברורה' בפרט ובספרי ה'חפץ חיים' בכלל, בריבוי מופלא של לומדי תורתו בעיון ובבקיאות בכל רחבי תבל.
מה כלול בסדרה
'שפת תמים': השלמה לענין שמירת הלשון. רבינו מעורר בו על החובה להישמר מגזל ומרמאות בעניני ממון, ומבאר את שכר הנושא ונותן באמונה ואת עונש החוטא בכך.
'מדות ומשקלות': קונטרס קצר בגדרי האיסור להונות במידות ובמשקלות ובחומרתו. יצוין כי הפעם הראשונה שבה דרש רבינו ברבים היתה בעירו, בהיותו נער צעיר, בענין זה עצמו, ולאחר מכן הלך מחנות לחנות להציל את הציבור מן המכשול.
'אהבת חסד': חיבור רחב על מעלת גמילות חסדים והמצוות שבין אדם לחברו, ובירור דיני הלואה ומשכון, לצד דברי התעוררות.
'תורת הבית': לעורר את הלבבות ללימוד התורה. נכתב כשראה רבינו שרבים קובעים עתים לתורה, אך את שאר יומם מבלים בדברים בטלים. בסופו נדפס המאמר 'עלבונה של תורה' על התמעטות הלומדים והצורך להרבותם.
'שם עולם': שני חלקים, מיוסדים על הפסוקים בישעיהו על "יד ושם טוב מבנים ומבנות". רבינו כתבו עבור חשוכי בנים ל"ע ועבור מי שבניהם סרו מדרך התורה רח"ל. בסופו צורף הקונטרס 'נפוצות ישראל', המעורר שלא להגר לאמריקה לצורך ממון מפני המכשולות המצויים שם בקיום הדת.
'נדחי ישראל': לאלו שהיגרו לארצות רחוקות שבהן לא מצאו קהילות מסודרות, והיו נתונים בנסיונות קשים בשמירת שבת וכשרות. יושבי אותן ארצות אמרו בהשתאות, כי מן הספר נראה שהמחבר גר שם בעצמו שנים אחדות. הרקע לכתיבתו, לפי עדות בנו הג"ר אריה לייב זצ"ל: יהודי בא להתייעץ לפני נסיעתו לאמריקה, רבינו ניסה להניאו והלה עמד על שלו. אמר לו בנו, שהרי גם ירמיהו הנביא הזהיר את ישראל שלא ילכו לבבל, ולבסוף הלך עמהם לשומרם מכל מכשול. רבינו שתק, ובשנה שלאחר מכן חיבר את הספר. בכמה הלכות נטה בו להקל מפני הדחק, ולכן הורה למקורביו למוכרו רק למי שהוא או בני ביתו עומדים לנסוע לשם.
'מחנה ישראל': נכתב בשנת תרמ"א עבור בני עמו שנלקחו בעל כרחם לצבא הרוסי. מחולק לשנים: מאמרי מוסר והתעוררות, ודינים מעשיים לחיי המחנה, בשלום ובמלחמה. בסופו פרקי חיזוק על הצפייה לניסי העתיד ולבנין הבית השלישי. אף שמחיר ספריו היה קבוע, קבע רבינו כי חייל הרוצה לקנותו ישלם מחצית בלבד.
'דבר בעתו': על חומרת מאכלות אסורות ועל חובתו של הנלקח לצבא לעשות ככל יכולתו להינצל מהן, וחובת בני משפחתו והציבור הסמוך למחנות לסייע לו בכך.
'אהבת השם': על החיוב למסור נפש שלא לעבור על שלוש העבירות החמורות, ובכללן עבודה זרה, ועל מעלת המקדש שם שמים במסירות נפש.
'טהרת ישראל': דברי התעוררות ופסקי הלכה בעניני טהרה, שנכתבו כשראה רבינו שנפרצו הגדרים בענין זה. כדי שיובן גם למי שאינו בקי בלשון הקודש, נדפס לאורך הספר תרגום ליידיש בתחתית הגליון.
'גדר עולם': בירור חובת כיסוי הראש על פי ההלכה, אף הוא נכתב לאחר שנפרצו הגדרים במקומות שונים.
'תפארת אדם': ביאור איסורי הקפת הראש והשחתת הזקן על פרטיהם, הסיבות המביאות להיכשל בהם והדרכים להתגבר עליהן.
'חומת הדת': קריאה לכל יהודי להתחזק ולחזק אחרים, ובירור חובת הערבות המוטלת על כל אחד מישראל. נכתב על רקע מלחמת מפירי הדת שנתלקחה באותם ימים.
'בית ישראל': כלשון רבינו בשער הספר, ביאור הרבה ענינים נחוצים לכלל ישראל: הלכות שראה שצריכות חיזוק ופרסום, דברי תשובה ואמונה וחינוך הבנים, וחיזוק להחזקת הישיבות ובתי החינוך.
'אהבת ישראל': קונטרס שנדפס עם 'בית ישראל', בחובה לאהוב את ישראל ובאיסור לשנאתו, ובעיקר בגנות שנאת חינם, בגורמיה ובדרכים להימנע ממנה.
'ליקוטי אמרים': ט"ו פרקים בענינים שראה רבינו שהם נצרכים לחיזוק הדור, בזהירות מחטאים מצויים, בחובת התוכחה, בלימוד התורה, בשמירת שבת ובתיקון המידות.
'תורה אור': ליקוט מדברי חז"ל במעלת לימוד התורה ובמיוחד לימוד סדר קדשים, שנדפס בראש 'אסיפת זקנים' כמאמר פתיחה. בענין זה פעל רבינו רבות, אף חיבר 'ליקוטי הלכות' על הסדר והקים כולל ללימודו שהחזיקו שנים רבות.
'צפית לישועה': מאמרים המעוררים על החיוב לצפות לביאת המשיח בכל יום ובכל עת, למרות ירידת הדורות.
'ספר המצוות הקצר': הספר האחרון שחיבר רבינו באחרית ימיו, ובו כל המצוות המעשיות הנוהגות בימינו ועיקרי דיניהן, כדי שיוכל כל אדם לחזור עליהן בזמן קצר ולהתעורר תדיר לקיומן.
העולה מכל אלו, כי כל חיבוריו של רבינו נולדו מתוך צרכי הזמן והמקום, לעורר ולחזק את הכלל בכל עניני התורה והמצוות, ופעלו נשגבות בכל מקום שאליו הגיעו. כאז כן עתה יפה כוחם להצית את השלהבת שהעלה הכהן הגדול, ויהיו שפתותיו דובבות ליישר את הלבבות לאהבת ה' וליראתו.