תושבי רמת אלחנן זכו להיפגש פעמים רבות עם רבי שלום גלאי זצ״ל, אביו של רבי מרדכי שליט״א, מנהל אוצר הספרים והגבאי של 'קהל חסידים'. אלה שעקבו אחריו, סיפרו שגם בזמנים בהם היו לו יסורים קשים ומרים, הגיע לבית המדרש, ולמד מתוך מסירות-נפש בל-תתואר.
כששאלו אותו פעם, כיצד הוא מסוגל ללמוד במצבים כה קשים, השיב בפשטות ש׳מי שגדל בביתו של החפץ חיים, מבין את התכלית בחיים, ויודע להכיר ולהוקיר כל דקה בחייו, ולנצלה, כדי למלא את ה'מזוודה' לעולם הבא׳.
ומעשה שהיה, כך היה. אימו ע״ה של רבי שלום, דהיינו סבתו של רבי מרדכי, רצתה מאוד שבנה ילמד בישיבתו של החפץ חיים בראדין. מה עושה אם יהודייה?
לוקחת האמא את הנער, שוכרת סוס ועגלה, ונוסעת לראדין. בהגיעה לעיירה, מסתובבת האמא ברחובות, ואינה יודעת כלל היכן ממוקמת הישיבה.
לפתע היא פוגשת אשה, וזו שואלת אותה למבוקשה. אימו של רבי שלום משיבה בתמימות יהודית ואומרת שבנה הגיע לגיל שבו הוא צריך ללמוד בישיבה, ולכן באתי לכאן כדי להביאו בפני הר״מים בישיבת ראדין, שיבחנוהו ויקבלוהו לישיבה. במקביל אני מחפשת בית ומשפחה שיקבלו את ילדי לאוכל וללינה.
אמרה לה האשה, אל תחשבי בינתיים על האוכל והלינה. עם זה נסתדר, ונדאג שתהיה לו משפחה טובה שתארח אותו … קודם-כל שיבחנו אותו בישיבה… הלך שלום גלאי ונבחן, והתקבל.
ומי היתה האשה הזו שפגשה אימו ברחובה של ראדין? – רעייתו הצדקנית של החפץ חיים…
והיכן ישן ואכל רבי שלום במשך שנות לימודו בראדין? – בביתו של החפץ חיים!
נו, אז אני רוצה לשאול אתכם, אמר רבי שלום בזקנותו, בעת שתכפו עליו יסורים קשים; מי שגדל בביתו של החפץ חיים וראה את התמדתו ועומק עיונו בתורה, לצד דאגתו ומסירותו למען כלל ישראל, יכול לשבת בביתו ולהתבטל?! לכן אני בא ללמוד למרות ייסוריי, ואינני מתחשב בכל הקשיים הניצבים בדרכי.
('גיליון 'קול ברמה)