סיפר הג"ר יוסף זייכלר מעשה עם מוסר השכל עצום. היה זה כשהלך לבקר את רבי סנדר פרדנזון, חתנו של הרה"ח יעקב הלפרין, מייסד שכונת 'זכרון מאיר' ששכר חולה באחד הצריפים בבית החולים תל השומר. להפתעתו ראה שהחלונות והדלת פתוחים לרווחה… שאל את רבי סנדר, למה הכל פתוח.
ענה לו ר' סנדר: 'אספר לכם סיפור שהיה איתי. בימי בחרותי למדתי בשטיבל בוורשה. אבי שהיה אדם אמיד אמר לי שאם אשב ואלמד טוב, הוא יתן לי פרס מיוחד – לנסוע לשבועיים לעיירה ראדין, למרן ה'חפץ חיים'!
כך היה. בהגיעי לראדין מיד הלכתי לביתו של ה'חפץ חיים'.
היה זה לפני זמן תפילת מנחה, ואני רואה בחור וסביבו בחורים רבים, עומדים וממתינים והוא מסדר להם תור.
שאלתי את אחד הבחורים, למה התור, הסביר לי הבחור, היות וה'חפץ חיים' זקן מאד, קשה לו להוריד את מעילו ואחר כך ללבוש לבד את החליפה לתפילה, לכן יש תורנות של בחורים, מתי כל אחד יזכה להלביש את ה'חפץ חיים'.
ניגשתי לבחור שהיה ממונה-סדרן וסיפרתי לו כי הגעתי מרחוק, מוורשה, וכיון שאני אהיה פה לזמן קצר, עד שיגיע התור אלי אצטרך לחזור הביתה, אני מבקש שיקדימו אותי בתור. הבחור הסכים לבקשתי.
כשנכנסתי אל הקודש, הזהיר אותי ה'חפץ חיים': "העצמות שלי עלולות להישבר, תוריד לי את המעיל לאט ותלביש את החליפה בנחת".
בינתים נכנסה אישה אחת ואומרת ל'חפץ חיים' שתי מילים: "הוא מסכים", וה'חפץ חיים' מברך אותה.
פנה אלי ה'חפץ חיים' ואמר: "אתה בוודאי רוצה לדעת מה היה כאן… אספר לך:
האישה הזו באה אלי לפני זמן בבכיות שבעלה חלה מאד והיא רוצה ברכה לרפואתו. ברכתי אותה, אבל היא המשיכה לבקש שאני יבטיח לה שהוא יהיה בריא. אמרתי לה שאני לא יכול להבטיח, אך הוספתי שאם הוא יחזור בתשובה ויפסיק לחלל שבת, אני אברך אותו שיבריא.
אמרה לי האישה, אבל הוא לא מסוגל לדבר?! אמרתי לה, אם הוא יבטיח שהוא יחזור בתשובה, אברך אותו ואם הוא לא יבטיח, לא אברך. אמרה האישה שוב, אבל הרי לא יכול לדבר, הוא במצב נורא…
אז שאלתי אותה, את יודעת איך נראה בית סוהר. השיבה, כן, זה מבצר גדול, יש שם כתלים גדולים וגדר תיל גבוהה מסביב. אמרתי לה, כולם יודעים איך מתנהגים הסוהרים עם אסיר במשך השנים… אכן אם האסיר מתנהג יפה, מורידים לו שליש מן העונש.
המשכתי ואמרתי, לריבונו של עולם יש גם בית סוהר, ומה זה בית הסוהר שלו? יהודי עובר עבירות, מחלל שבת וכדומה. הקב"ה שם אותו בבית הסוהר, עושה אותו חולה, שוכב במיטה, לא יכול לקום ולדבר, גם אם הוא ירצה ללכת, הוא לא יכול ללכת. אבל ברגע שהחולה חוזר בתשובה הקב"ה מוריד לו מהעונש.
סיים ה'חפץ חיים', זו התשובה שהאישה באה לענות בשם בעלה שהוא מסכים, לכן ברכתי אותם!
המשיך וסיפר רבי סנדר: אחרי זמן הגעתי שוב לביקור בעיירה ראדין. נכנסתי להתפלל בבית של ה'חפץ חיים'. ראיתי שם יהודי שלא היה מן הקבועים, שלא הכרתיו. היהודי עמד והתפלל עם טלית ותפילין. שאלתי את אחד האנשים, מי זה היהודי הזה. ענה לי שזה היהודי שעמד למות וה'חפץ חיים' אמר לו שאם יפסיק לחלל שבת ויחזור בתשובה הוא יבריא.
סיים רבי סנדר את סיפורו ואמר: "אני עכשיו נמצא בבית הסוהר, מאי נפקא מינה אם הדלת והחלונות פתוחים…"
('גיליון 'נר לשולחן שבת)