כזית
בספר "פאר ישראל" מובא מעשה שארע עם האדמו"ר בעל ה"בית ישראל" זצ"ל מגור: רבי יצחק אייזנר ז"ל היה עשיר גדול, והרבה לגמול חסדים בממונו. פעם אחת השקיע הון עתק בעסק מסוים, אך העסק לא עלה יפה, ורבי יצחק נותר נקי מנכסיו.
בכאב לב גדול עלה לירושלים, ונכנס למעונו של ה"בית ישראל". הרבי הזמינו לקידושא רבא, וכך אמר לו: "כידוע היונה הביאה עלה זית טרף בפיה. אומרת על כך הגמרא (עירובין יח ע"ב): 'אמרה יונה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך, ואל יהיו מתוקין כדבש ותלויין ביד בשר ודם'. תמוה הדבר, וכי כשהם בידי אדם, כלום אינם מיד הקדוש ברוך הוא?! אלא שישנן אפשרויות פרנסה, שניתן לטעות בהן כאילו מיד אדם הן- מידו של הזולת, או מכוחו ועוצם ידו של המרוויח. בעלה זית אין מקום לטעות, ויש גם פרנסות, שאין בהן מקום לטעות…"
למחרת השבת שב רבי יצחק לתל אביב, ומיד פנו אליו שני אנשים אשר בקשו את עצתו. שותפים הם בעסק גדול שרווחיו מרובים – כך סיפר – אך לאחרונה נתגלעו ביניהם חילוקי דעות, ומבקשים הם מרבי יצחק שיכנס לעובי הקורה ויישר את ההדורים. שמע רבי יצחק את דבריהם, וישר את ההדורים לשביעות רצונם המלאה. בהתפעלותם ממנו, הציעו שיהיה שותף עמהם, על אף שאין לו כרגע כסף להשקיע בשותפות.
שמח רבי יצחק, נכנס לשותפות עמם, והם הרוויחו רווחים רבים. למפרע הבין רבי יצחק מה היתה כוונתו של הרבי על פרנסה שהינה מידו של הקב"ה בעליל.
(מתוך הספר הנני בידך)