אספר סיפור ששמעתי לאחרונה:
סיפור שקרה לפני כמה שנים בארץ ישראל. מגיד שיעור חשוב בישיבה גדולה הלך בלילה לחתונה של תלמיד, ושמחו ורקדו. כדי לחזור הביתה, הזמין מגיד השיעור מונית. שאלו אותו כמה בחורים אם אפשר לעלות אתו במונית לנסוע לכיוון הבית.
'למה לא?'. הם יצאו ביחד והם עצרו כזה מיניוואן, ולמי שמכיר בארץ ישראל אין מחיר קבוע, הנהג מפעיל מונה ונוסע, וכל הזמן שהוא נוסע המונה מתקתק, וככל שהנסיעה מתארכת המחיר עולה יותר… וכדרכם של מוניות הם עוצרים בכל רמזור כפי שקיבלו הארה משמים שרק הולך להיות אדום, והנסיעה מתארכת בהתאם כי ברצותו מאריך וברצותו מקצר.
הם נוסעים, ופתאום הבחינו שהנהג לוקח אותם בדרך ארוכה יותר. יש דרך קצרה יותר אבל הנהג לוקח אותם בדרך אחרת. מיד הם הבינו למה הוא עושה את זה, כדי להרוויח עוד כמה שקלים. אמר אחד הבחורים, 'הלו, הוא רוצה להרוויח עלינו עוד כסף, בוא נצעק עליו'.
והמגיד שיעור אמר, 'ששש, יהודי לא צועק'.
'מה? איזו חוצפה!'
'ששש, תן לנהג לנסוע, אני בטוח שהוא לוקח אותנו בדרך אחרת כי הוא מבין שדרך זו בטוחה יותר, עזוב אותו. אני אשלם, אל תדאגו, אני אשאל אותו אחר כך, ואם אני מרגיש שהוא סתם גנב אותנו אני אבקש הנחה, אבל לא לצעוק, יהודי לא צועק'.
מגיעים לסוף הנסיעה ופונה הנהג למגיד שיעור, 'אני שמעתי את כל השיחה ביניכם, ואני יודה על האמת, הסיבה שנסעתי בדרך הזאת היתה כי רציתי יותר כסף, אבל שמעתי איך דיברת עם הבחורים שיהודי לא צועק, אז דבר ראשון אני יחייב אותך בתשלום פחות ממה שרציתי, אבל אני אומר לכם דבר אחד: יש לי שלושה ילדים והם לומדים בבית ספר חילוני, ואשתי קצת יותר דתיה ממני, ואתמול התווכחנו קשות כי היא רוצה להעביר אותם לתלמוד תורה חרדי. ואני מתעקש, לא, אני לא רוצה שהם יהיו מדי דתיים, והיא אומרת לי, אתה לא קולט, ילדים שמתחנכים בתלמוד תורה חרדי יש להם מידות יותר טובות, הם יותר בני אדם'.
ואני התווכחתי איתה, 'מי אומר? מי אמר לך?'
ואחרי מה שראיתי היום אני הולך לשמוע לאשתי ומעביר את הילדים שנה הבאה לתלמוד תורה חרדי.
אני רוצה שתבינו, לשמור על הדיבור, אתם מבינים את המשמעות של שלושה ילדים הולכים לתלמוד תורה? זה שלוש משפחות שהולכות להישאר בדרך התורה, הם יהיו יהודים, וגם הילדים ונכדים, והכל בגלל שהבחורים שמרו על הדיבור.
(תכלת מרדכי – כל העלונים)