השירה בקעמפים בחצרות החסידות ובעולם הישיבות הפכה זה מכבר לחלק חובה בהם. בכל ישיבה ובכל קעמפ יודעים, שללא 'שיר טוב' שילווה את שעות הנסיעה הארוכות ואת המסלולים בינות השדות וההרים, לא יוצאים לדרך!

הרה"ח פנחס ביכלר

האוטובוס הממוזג, עמוס הנופשים המטיילים שיצאו לאגור כח ולשזוף עין מנפלאות הבורא, מטפס ועולה, הולך ומתפתל במעלות הרי הגליל העקלקלים, הנוף המרהיב נשקף מהחלונות, הכנרת נפרשת במלא יופייה ודונמים נרחבים של יערי עבות ושדות מוריקות נצפים במלא הדרם; ואו אז, מה מתאים יותר מזה, אחד מבני החבורה פותח בשיר סוחף ואחריו פוצחים כולם את פיהם בשירה שהולכת ומתפשטת מקצה לקצה ולא משאירה פינה אחת שלווה; ועל כגון דא כבר אמרו יודעי דבר 'אין לך חילוץ עצמות גדול מזה'…

השירה בקעמפים הפכה זה מכבר לחלק חובה בהם. כל ישיבה וניגוניה וכל חבורה והמנוניה, יודעים, שללא 'שיר טוב' שילווה את שעות הנסיעה הארוכות ואת המסלולים בינות השדות וההרים, לא יוצאים לדרך! ניגונים רבים חוברו לקראת קעמפים שונים או במהלכם ואחרים נבחרו על ידי הנופשים ללוות בהם את הווי הקעמפ. 'ניגוני קעמפים' שונים נרשמו בתולדות 'היסטוריית הקעמפים' למיניהם, חלקם, סוערים וסוחפים שמתאימים לאווירה המרוממת ששוררת בין שורות המטיילים, חלקם טומנים בחובם מסרים שמבטאים את ייחודיות הקבוצה וחבריה, וכאלו נוספים נועדו לשמש בתפקידים שונים, כמו להעיר בבוקר את הנופשים הנמים את שנתם או להעביר ולהחדיר מסר חינוכי או תורני במהלך ימי הנופש.

שיר בשעה 6:30 בדיוק!

את מסענו אנו פותחים בהפלגה צפונה אל הישוב חיספין שבמרומי הגולן, שם נופשים מידי שנה מאות בחורי ביאלא בימי בין הזמנים. מי מאתנו שייקלע אל היישוב חספין בימים אלו בשעה 6:30 בבוקר ובמקרה יתקרב קמעא אל עבר הקמפוס הרחב הממוקם בשולי היישוב, שם שוהים בחורי ביאלא, בוודאי ירים גבה בפליאה והשתוממות: לשירה מה זו עושה? מה פשרה של המוזיקה המוגבהת הבוקעת מן הקמפוס ונשמעת בכל עבר בשעת בוקר כה מוקדמת? ואם לא די בכך, פליאתו תגדל עשרת מונים אם יאזין למילות השיר המגוונות והכלל לא שגרתיות…

"השיר הזה, שעונה לשם "צפרא טבא" הולחן במיוחד לקעמפ המסורתי של חסידי ביאלא בחיספין", מספר לנו ר' מיכאל צי הי"ו ממנהלי הקעמפ וכאחד שנטל חלק בהלחנת השיר והקלטתו, "מטרת חיבור השיר הייתה למצוא דרך יצירתית בה נוכל להעיר מידי בוקר את מאות הבחורים הנמים את שנתם במרחבי הקמפוס על כל אגפיו. השיר, העליז במקצבו, מורכב משלושה בתים כשלכל אחד נבחרו מילים משלו שיתאימו לווריאציה זו של השכמת הבוקר. הבית הראשון חובר למילים המוכרות "מודה אני לפניך מלך חי וקיים וכו'" הנאמרות בהשכמת הבוקר. לבית השני נבחרו מילים מתוך ה"צעטיל קטן" (אות ט') של הרה"ק ר' אלימלך מליז'ענסק זי"ע שם הוא מורה לומר 'בלב שמח' בכל יום כשמתעורר משנתו: "ברוך א-ל עליון אשר נתן לי מצוות ציצית אלה אשר אני מסובב בהן וכו'". הבית השלישי והמסיים מושר על מילים שהנהיג כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה"חלקת יהושע" מביאלא זצוק"ל לומר מייד כשמתעורר אדם משנתו: "צפרא טבא על בני ישראל"!".

אכן, מחזה מרהיב הוא כשמידי בוקר בשעה 6:30 בדיוק בוקע השיר המוקלט "צפרא טבא" (שאגב, עיבוד השיר פותח בצלצול פעמון אמיתי…) ממערכת הגברה שמפוזרת על פני הקעמפ, וכעבור דקות ספורות כבר נראים נחילי בחורים זריזים צועדים למקווה ולביהמ"ד להתחיל בעבודת היום.

נמשיך במסענו אל הגליל התחתון אל היישוב 'טפחות' לשמוע את 'טאנץ טפחות' של אלכסנדר. שמועה גונבה לאוזנינו לקראת עריכת הכתבה כי בחצר אלכסנדר קיים זה מספר שנים ניגון ריקוד ששמו הוא: "טאנץ טפחות" על שם קעמפ אחד שהתקיים במושב טפחות!

כמובן ששמו של השיר אומר דרשני, מה גם ששמענו שהוא מושר בעיצומם של הימים הנוראים על "היום תאמצנו" ולעיתים גם על קדיש "תתקבל" ועל עוד קטעים שונים מתוך תפילות הימים הנוראים, מה שמגביר את הפליאה. התקשרנו למלחין ה"טאנץ" ה"ה האברך ברוך הכשרון ר' חיים פיינגנבוים הי"ו מבעלי המנגנים בחצר אלכסנדר והוא גולל בפנינו את תולדותיו של השיר:

"את הטאנץ הזה" מספר ר' חיים, "הלחנתי בשלהי שנת תשס"ג לכבוד הימים הנוראים של תשס"ד. כשהגיע הקעמפ הגדול של בחורי אלכסנדר שהתקיים באותה שנה במושב טפחות שבגליל, חשבתי שאולי זו הזדמנות ללמד את הבחורים את השיר, כי הלא לא תהיה הזדמנות חוזרת בה יתאספו כל בחורי אלכסנדר עד ראש השנה. ואכן, באחד מימי הקעמפ התיישבנו בעלי המנגנים יחד עם הבחורים ולימדנו אותם את השיר בכדי שיכירו אותו לכשיגיע זמנו בראש השנה יום כיפור; אך להפתעתנו השיר הטרי התחבב על הבחורים ואלו האחרונים הפכו אותו מייד ל'המנון של הקעמפ' ומאותו רגע לא הפסיקו לשיר אותו בכל ימי הקעמפ מבוקר עד ערב, עד ששמו של הניגון נפוץ בפי כולם "טאנץ טפחות"…

"עד היום" ממשיך ר' חיים, "למרות שהניגון שייך בעצם לימים הנוראים, הוא ממשיך ללוות את הקעמפים של חצר אלכסנדר מידי שנה בקול צהלה ורינה ובד בבד גם שמו 'טאנץ טפחות' מסרב להיפרד ממנו".

למה אין ניגון?

מכאן אנו ממשיכים ל… מירון! לקעמפ של ישיבת קול תורה המעטירה. אחד הקעמפים המפורסמים בעולם הישיבות הוא הקעמפ הענק של ישיבת קול תורה. בשונה משאר הישיבות הליטאיות הגדולות בהן לא מקובל לצאת לקעמפ כל הישיבה יחד, בקול תורה יוצאים מידי שנה כחמש מאות בחורי הישיבה לנפוש יחד לאגור כוחות לקראת ימי 'אלול' הבעל"ט. הקעמפ התקיים רוב השנים במושב מירון והוא נמשך על פני שבוע שלם.

הקעמפ, כמו כל הקעמפים, מלווה גם הוא בשירה רבה, אך ניגון אחד נישא בראש הניגונים, כשהוא מושר ללא הרף עד שהפך למעין 'המנון הקעמפ'. הניגון הזה מכונה בקול תורה 'השיר של הישיבה' ששירתו באה לידי ביטוי בזמנים מיוחדים כמו בימי הפורים, בשמחות של בחורי הישיבה אך בעיקר בקעמפ השנתי.

היה לפני שנים רבות בעיצומה של מסיבת פורים. המשגיח של הישיבה הרה"ג ר' יצחק ירוחם בורדיאנסקי שליט"א הביא את דברי הרמב"ם שתכלית ימי הפורים הם לדעת ולזכור את דברי הכתוב "כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו בכל קוראינו אליו" ופנה לבחורים בתמיהה: הייתכן שעל פסוק כה נשגב, שלדברי הרמב"ם הינו תכלית ימי הפורים, לא חובר עדיין שום ניגון?! ה'מנגנים' שבין הבחורים לא היססו ובמקום הלבישו על המילים האלו ניגון חסידי עתיק שפשט חיש מהר בין שורות הקהל ומאות הבחורים החלו לזמר אותו כך עם המילים החדשות.

מאז אותו חג פורים הפך השיר להיות 'השיר של הישיבה' ומושר בהתלהבות בזמנים מיוחדים בישיבה, כשהבולטים מביניהם הם ימי הקעמפ, בהם שירת השיר – 'ההמנון' לא פוסקת…

שמע בני מוסר אביך – מקהלת צעירי אגודת ישראל בקעמפ 'שדי חמד'

קעמפ "שדה חמד" היה אחד מגרורות הפעילות הענפה של "ארגון צעירי אגודת ישראל" בארץ. את המחנה יזם והקים ר' שלמה לורנץ ז"ל והשתתפו בו בשנים עברו מאות ואלפי ילדים מעל קצוות הארץ.

במסגרת פעילויות המחנה המגוונות התקיימו גם תכניות שירה וזמרה לרוב, ומאחד מהם, שהתקיים בבנייני האומה בכ' אב תשל"ה גם יצא ניגון שהפך ללהיט ולנכס צאן ברזל בכל הקעמפים ומחנות הקיץ דאז.

בתאריך כ' אב של אותה שנה התקיים אירוע מוזיקאלי גדול לילדי הקעמפ, בו ניתנה גם אפשרות כניסה בתשלום לכל החפץ. באירוע השתתפו מספר מקהלות ילדים כמו פרחי לונדון, פרחי ניו יורק, מקהלת צליל וזמר לר' יגאל צליק ועוד; אך בראשם בלטה מקהלת הנוער של צעירי אגודת ישראל בניצוחו של ר' חיים בנט הי"ו. לכבוד האירוע הלחין ר' חיים ניגון חדש על המילים "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך", אותו זימרה המקהלה בהשמעת בכורה באותו מעמד.

הניגון פשט חיש מהר ותוך ימים ספורים הפך להמנונם של כל מחנות הקיץ והקעמפים של הילדים בארץ ואף הופק אח"כ במספר הפקות של מקהלות ילדים.

(המבשר)