האם חשבתם פעם על כך שבתוך גופכם ממש זורם לו נהר?
נהר כזה, ששום נהר ארצי אחר לא ידמה לו ולא ישווה לו: זרם בצבע ארגמן, העובר דרך כל איבר ואיבר, המתפתל דרך כל תא, באפיק המשתרע לאורך מאה אלף קילומטרים!!! נהרות על פני כדור הארץ מרעננים את פני האדמה במים. לעומתם, נהר הגוף מזין ומנקה, מספק מזון וחמצן לכל תא ומרחיק פסולת.
הנהר הזה מסוגל גם לשנות את מהלכו, ובין-רגע להפנות זרמים מהירים לפי המצב: ריצה, שחייה, חשיבה, שינה, טלטול – כל אחת מהפעולות האלה משנה את זרימתו של הנהר העוצמתי.
איך זה עובד?
הבנתם נכון. הגענו אל נהר הדם. הנהר העוצמתי ביותר שקיים בעולם.
בדומה לאוקיינוס גדול, הדם הוא ים צפוף, שאוכלוסיה מגוונת של תאים ממלאה אותו. התאים מבצעים משימות שונות, וחיים יחדיו בצורה מופלאה ומדוקדקת.
בואו נצלול למעמקי הנהר המדהים, ונגלה ניסים ונפלאות. דם הוא רקמה נוזלית, צמיגה למדי. כאשר יוצקים אותו למבחנה ומערבים בו מלח בישול, מתברר שהדם נפרד לשלוש שכבות מוגדרות:
* השכבה העבה ביותר היא הפלסמה. שכבה זו צפה למעלה, והיא נוזל זהוב ושקוף.
* השכבה האמצעית מכילה תאי דם לבנים.
* השכבה התחתונה ששוקעת בתחתית המבחנה – אלו התאים האדומים אשר נותנים לדם את צבעו.
בתוך זרם הדם שלנו סובבים בערך עשרים וחמישה טריליון תאי דם אדומים. תפקידם הוא להוביל חמצן לכל רקמה בגוף, וכן – להרחיק מהרקמות פחמן דו-חמצני.
התאים הללו מורכבים בראש ובראשונה ממים, ומחלבון אדום הקרוי "המוגלובין".
אז סוף סוף תכירו ותדעו מהו ההמוגלובין הזה, שאת מצבו בודקים בכל בדיקת דם.
ההמוגלובין מקנה לתא הדם האדום את האפשרות המופלאה שלו לשאת חמצן. במרכזו מצוי אטום של ברזל, והוא פועל ממש כמו מגנט: מושך אליו חמצן ונצמד אליו בחוזקה.
במקומות שהחמצן מצוי בהם בשפע – בריאות למשל – הברזל מפעיל את כל העוצמה שלו ושואב מולקולות של חמצן. אך במקומות שבהם אספקת החמצן דלה, קורה בדיוק ההפך: נניח שאתם אחרי תרגילי התעמלות מאמצים. השרירים המאומצים זקוקים לתוספת רצינית של חמצן. מה עושה מולקולת ההמוגלובין? מחלישה את אחיזת הברזל ומכריחה אותו להעביר את החמצן לרקמה הסמוכה. המוגלובין שנפטר מחמצן מזדרז לקחת במקום החמצן פחמן דו-חמצני, שאותו הגוף אינו צריך, ולהוביל אותו אל הריאות ואל הלב, כדי לפלוט אותו החוצה. המוגלובין כזה, שהופך בעצם למעין 'מכונית האשפה' של התא, משנה את צבעו והופך לכחלחל.
אתם יודעים כמה תאי דם אדומים מצטופפים בתוך העורקים והוורידים של אדם אחד?
תאים רבים כל כך, שאילו היינו עורמים אותם זה על גבי זה, היינו יוצרים מגדל שגובהו כ-50,000 קילומטרים!!!
במקרה של תקלה
הגוף הבריא דואג לקיים אספקה שופעת של תאי דם אדומים. עמוק בתוך מוח-העצם שוכנים תאים שמתחלקים כל הזמן, ללא הרף. כל תא מתחלק לשניים, ואז כל תא מהצמד החדש מתחלק לשישה-עשר תאי דם אדומים. תא דם אדום שכבר בשל לגמרי ומוכן למלא את תפקידו, פולט מתוכו את הגרעין, ואז כבר אינו מסוגל לשקם את עצמו או להתחלק ולהעתיק את עצמו. הוא משתלח אל זרם הדם כדי לחיות שם ארבעה חודשים בלבד, ולנוע בערך 75,000 פעמים בין הריאות לבין הרקמות האחרות. לבסוף ישוב אל מוח-העצם וימות בו.
מדהים, נכון?
ומה קורה בזמן תקלה, כשאדם מאבד חלילה כמות דם גדולה בתאונה, למשל, או כשהוא תורם דם?
ובכן, הגוף שלנו קשוב גם לזמנים כאלה, והוא משנה את קצב הייצור באופן אוטומטי בהתאם לתנאים המשתנים. אם אדם תרם חצי ליטר דם, מוח-העצם יאיץ את ייצור תאי הדם האדומים, כך שתוך כמה שבועות ישלים את החסר.
הוראות הפעלה
התפקיד שלנו הוא לדאוג שיהיה מלאי מספיק של ברזל בגופנו, כדי שהוא יוכל לייצר עוד ועוד כדוריות אדומות.
אכלו מזון עשיר בברזל: בשר, קטניות (בעיקר חומוס), קינואה, דגנים מלאים וירקות עלים ירוקים.
(שמחהל'ה מבית ניצוצות)