סיפר מגיד המישרים הרה"ג רבי אליעזר טורק שליט"א כפי שמובא בספריו הנפלאים 'אוצרותיהם אמלא':
הרב הצדיק רבי רפאל ולדשיין זצ"ל סיפר מעשה נפלא שאירע לו בילדותו. היה זה כאשר הזדמן פעם לעיירת ראדין, מקום מגוריו של מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל, יחד עם אימו הצדקנית, הרבנית מרת גיטל ולדשיין ע"ה, אחותו של מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל.
הם עברו שם סמוך לעגלת רוכל שמכר מיני מתיקה ומאפים. הילד ראה בעגלה גלידה טעימה, והתחיל להפציר באימו שתקנה לו את הגלידה. האמא שאלה את הרוכל לגבי כשרות הגלידה, והתברר כי בגלידה קיים חשש רציני של תערובת חלב עכו"ם.
"בני, אינני יכולה לקנות את הגלידה. הכשרות שלה איננה מהודרת", אמרה האם לילדה, אך הוא המשיך להפציר ולהתעקש, עד שהאמא לא עמדה בפניו וקנתה לו מנת גלידה.
באותו הרגע נראתה ברחוב דמותו ההדורה של הכהן הגדול מאחיו, הסבא קדישא ה'חפץ חיים' זצ"ל. "ראה, בני", התרגשה האם, "הנה גדול הדור! רוץ לבקש ממנו ברכה". הילד רץ אל ה'חפץ חיים' וביקש ממנו ברכה.
ה'חפץ חיים' ראה את מנת הגלידה בידו של הילד, הבין מהיכן היא הגיעה, ושאלו בחביבות: "ילדי היקר, האם ברכת ברכה ראשונה על הגלידה?" והילד השיב בתמימות: "עוד לא, ומלבד זאת" – אמר פתאום כאילו הבין בשכלו הקטן מה באמת רוצה ה'חפץ חיים', "אמא אמרה שזה לא מספיק כשר… אבל אני נורא רוצה גלידה!", הוסיף בנימה ילדותית טהורה.
אמר לו ה'חפץ חיים': "אם תזרוק את הגלידה – אתן לך ברכה!". הילד חשב לרגע, וזרק את הגלידה מידיו. קורת רוח נראתה על פני ה'חפץ חיים', והוא שאל את הילד: "איזו ברכה תרצה כעת?"
"שאזכה לעלות לארץ ישראל", אמר הילד. "מדוע תרצה לעלות לארץ ישראל?" שאל ה'חפץ חיים' כשבת שחוק על שפתיו הטהורות. "גם משה רבינו רצה לעלות לארץ ישראל", השיב הילד, "אז כנראה יש שם דברים טובים"…
נענה לו ה'חפץ חיים', ובירכו בחמימות שיזכה לעלות לארץ ישראל ולהאריך בה ימים, ברכה שהתקיימה במלואה. כשריד ופליט ממרבית בני משפחתו וקרוביו זכה לעלות לארץ הקודש ולחון את עפרה.
כך, בעדינות ובחכמה, החדיר ה'חפץ חיים' לליבו של ילד רך בשנים את המסר שרצה להחדיר בו. בלי כעס, בלי איומים, בלי תביעה קשה. בנעימות וביופי.