"אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם" (הפטרת דברים)
ספר נפלא ומיוחד במינו פרסם הרה"ג ר' שכנא מנדל שיינר, ממה שאסף וקיבץ מאת בני משפחתו ותלמידיו של מרן שר התורה ורבן של כל בני הגולה הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל. הספר אשר שמו נקוב 'דרכי משה', מביא את דברים כהווייתם, בדיוק נמרץ ובלא אריכות יתירה.
בפרק המוקדש להנהגותיו של מרן בימי בין המצרים, מובא מה שסיפר ר' י. ה. שיחי':
באתי לבקר את מרן זצ"ל בקיץ, ושאל אותי איך הגעתי? עניתי שהגעתי על ידי תפיסת קאר ('טרמפים') מעוברי דרכים. אמר מרן זצ"ל שאינו מן הנכון לעשות כן בתשעת הימים. ואני נער שמעתי הדבר כמו ווערטיל (בדיחה), ובחזרה כשעמדתי כך בצד הדרך, זרקו עלי ממכונית שעברה קופסת זכוכית.
עניין רציני
הסיום שעשו בשבילו בקיץ בימי תשעת הימים היה עניין רציני, שהיו מגישים כיבוד של יין ומזונות ג"כ.
מסופר על יהודי שגר בחו"ל ונקבעה לו לעשות עיסקה גדולה עם חברה מפורסמת מאד והיה עליו להפגש עם מנהל החברה יומיים לפני תשעה באב. הלך לשאול את הגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל אם יכול לעשות את העסקה הזאת בימים אלו, ואם יוכל להתגלח כדי למצוא חן בעיני המנהל. לאחר ששמע ר' משה את מצבו הכלכלי התיר לו לעשות את העסקה בימים אלו. אך לגבי השאלה השניה, הורה לו שלא להתגלח, והוסיף כי לא יפסיד אם יעשה את ציווי חכמים.
הלך אותו האיש לביתו, וסיפר לאשתו וחבריו מה שפסק לו ר' משה, אמרו לו שלדעתם אם ילך בצורה כזאת הוא לא ימצא חן בעיניו וכל העסקה תתבטל, התפתה אותו האיש שמע לעצתם וגילח את שערות ראשו וזקנו, והלך לפגישה.
כאשר הגיע למנהל ישבו וניהלו משא ומתן, לאחר זמן מה הגיעו לעמק השווה, ובאו לחתום חוזה על העסקה הגדולה שעשו ביניהם, שאל אותו המנהל, "איך אוכל לידע כי איש ישר ונאמן אתה ואכן תעמוד בכל ההתחייבות", ענה לו האיש, "יהודי אני, והתורה מחייבת אותנו לקיים את דברינו, ולא לגזול וח"ו שאפר את חוקי התורה". אמר לו אותו מנהל גוי, "מכיר אני יהודים רבים, וכולם אינם מסתפרים ומתגלחים בימים אלו, וכפי שהוברר לי זו אחת מהמצוות שאתם מצווים בימי אבל אלו, מדוע אתה שונה מכולם, אם כן אינך נאמן". ועמד וביטל את העיסקה!
(אוצרות התורה בן המצרים תשעה באב)
מסחר בתשעת הימים
שמעתי מר' משה גיטליס שיחי' ששמע מהג"ר אליהו שוויי ז"ל שסיפר, שפעם בין ר"ח אב לט' באב בא אחד לפני מרן זצ"ל ושאלתו בפיו שיש לו מסחר גדול לעשות, והיות שלא נאמר בהלכה להדיא שאסור לעשות מסחר רק למעט, האם מותר לו לעשות?
ענה לו מרן זצ"ל, "היא הנותנת יותר, כי אילו היה נאמר בהלכה שהוא אסור הייתי מבין אותך שיש לך חמדת הרווח ורצית שאמצא לך היתר. אבל עתה שחז"ל מייעצים לך למעט בעסק שאין הזמן מוכשר לזה, בזה צריך להאמין שחז"ל יודעים טוב ממך מה הם הזמנים הטובים בשבילך, וכך צריכה להיות האמונה בדבריהם".
ציפיה למשיח
הרב אברהם אהרן ב"ר אלימלך בלוט שיחי' מגיד שיעור בניו-ג'רזי סיפר בשם אביו שפעם אחת ראה את מרן זצ"ל סמוך לחצות בערב תשעה באב, והנה הניח העט מידו ונאנח, ומיד אחר זה האט ער געשמייכלט (עלתה בת צחוק על פניו), כששאלתיו לפשר הדבר ביאר לי מרן זצ"ל, שמיד אחר האנחה על זה שמשיח מתמהמה חשב הרי משיח יכול לבוא כל רגע ועל כן שמח.
רבנו היה אבל על החורבן ומצפה לישועה בכל נפשו. בתשעה באב היה לובש מעיל ישן ובלוי שהיה אף קרוע במקצת. הצער והאבל על החורבן הנמשך היה ניכר ממבע עיניו ומכל הנהגתו. (הקדמת אג"מ ח"ח)
תענית שעות בתשעה באב
שמעתי בשם הרב אברהם פיינשטיין שליט"א בנו של הג"ר ראובן שליט"א, שכשהיה ילד רצה להתענות בתשעה באב תענית שעות, ושאל את מרן זצ"ל ואמר שלא כי כל הענין להתענות הוא משום חינוך וזה לא שייך על תשעה באב כי מהרה יבנה המקדש, ורק לגבי יום הכיפורים שייך חינוך לשעות שהרי יהיה אפילו כשיבוא משיח.
אמירת קינות
אמר הרב יעקב גרינשפאן שיחי' תלמיד ישיבת סטאטען איילאנד: עוד חקוק בזכרוני דמעותיו של מרן זצ"ל בתשעה באב בקעמפ (במחנה הישיבה בקיץ) בשעת אמירת קינות.
כדברים הללו אמר הרב שמואל מאזעסאן שיחי': הרגש של מרן זצ"ל סוג בפני עצמו הוא. זכורני איך בתשעה באב היה מרבה לבכות, עד שהנייר שבו קינח את דמעותיו היה רטוב ממש.
ברכה בתשעה באב
שמעתי מאחי הרב גרשון שליט"א, שפעם אחת בתשעה באב באו למרן זצ"ל ארבעה בחורים שהיו כבר נחשבים "עלטערע בחורים" [בחורים מבוגרים] לבקש ממנו ברכה בשביל שידוך הגון, אבל היה קשה בעיניהם לבקש ברכה כיון שהי' זה יום תשעה באב.
כשראה מרן זצ"ל שרוצים לבקש ממנו דבר, שאל אותם מה רצונם? אמרו לו שרוצים ברכה לשידוך.
אמר להם מרן זצ"ל הלוא מבואר ב'שולחן ערוך' שמותר לעשות אירוסין בתשעה באב משום שמא יקדמנו אחר, אם כן בודאי מותר ליתן ברכה על זה אפילו בתשעה באב, ובירך אותם שאי"ה בשעה טובה ומוצלחת יהיו כולם חתנים קודם ראש השנה. וכך היה! (קול יעקב ר"ה)
עניבה בתשעה באב
הרב מענדל באנדמאן שליט"א תלמיד תושב איסט סייד סיפר, שמרן זצ"ל לא לבש טיי (עניבה) בתשעה באב.
תלמידו הרב שמואל יוסף לערטשער שליט"א מגיד שיעור בישיבת תפארת אלימלך העיד שמרן זצ"ל נהג בתשעה באב שחל בשבת, ללמוד בשבת אחר חצות רק בדברים הרעים (המדברים על החורבן).
הרב גרשון ווייס שליט"א מנהל ישיבת סטאטען איילאנד סיפר לי, ששאל את מרן זצ"ל אם מותר ללמוד מוסר בתשעה באב. השיב מרן זצ"ל, "אוודאי נישט, עס איז תורה" (ודאי שלא, שהרי זו תורה).
הליכה ל'בית החיים' בתשעה באב
הרב צבי יעקב צוקערמאן ז"ל סיפר, שזוכר הוא בהיותו תלמיד ישיבה ב'תפארת ירושלים', שמרן זצ"ל הלך בתשעה באב ברגל עם מלווים מהלך כרבע שעה לבית החיים.
הרב שלום קראזנר שיחי' שכנו של מרן זצ"ל סיפר, שזכה להתלוות למרן זצ"ל בתשעה באב מהישיבה לבית החיים, ועמד שם כמה דקות בלי להתפלל כלל, ואז יצא.
העיד הרב משה ווייסמאן שליט"א, ראש כולל בנוי יורק שמרן זצ"ל דקדק אף בימי זקנתו לקיים דברי הרמ"א ללכת בתשעה באב לבית החיים. ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום.
('דרכי משה' עה"ת ומועדים)