מה הנפק"מ אם הבגד חייב בציצית מן התורה?│ ומדוע נהג החזון איש בדווקא ללבוש ציצית משאר מינים? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות 'ציצית' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ט' סעיף א']
בגד החייב בציצית מן התורה
כתב השולחן ערוך, שמן התורה חייבים בציצית רק בגד שעשוי מפשתן או מצמר של רחלים, ואומר המשנה ברורה, שצמר של אילים זכרים גם הוא בכלל צמר של רחלים, אבל צמר של גמלים, או נוצה של עיזים, אינם חייבים בציצית מן התורה, ואדם שלקח צמר של רחלים או פשתן, ועירב אותם עם שאר מינים שהחיוב שלהם הוא רק מדרבנן, הדין הוא, שהולכים אחר הרוב, ואם הרוב הוא ממין כזה שחייב בציצית מן התורה, החיוב של הבגד הזה הוא מן התורה, אבל אם הרוב הוא ממין כזה שפטור מציצית או פטור מיצית מהתורה, אז החיוב הוא רק מדרבנן בלבד, וכתב המשנה ברורה, שהמקור לכך שמן התורה חייבים בציצית רק מצמר רחלים או פשתים, הוא מתנא דבי רבי ישמעאל ולומדים מנגעים, וכשם שלגבי נגעים התורה אומרת את המילה 'בגד', והתורה מפרטת שם שהבגד הוא עשוי מפשתים או מצמר, כך כל מקום שכתוב בגד, הדין הוא שהכוונה לפשתים או מצמר, וכן לגבי ציצית כתוב 'בגד', אז גם בזה בגד הוא רק העשוי מצמר או מפשתים.
ג' נפקא מינה בבגד שחיובו מן התורה
לכאורה, מה הנפקא מינה אם החיוב של הבגד הוא מן התורה או מדרבנן, והרי בכל מקרה שאר הבגדים כולם החיוב שלהם הוא מדרבנן, ומביא המשנה ברורה ג' נפקא מינה בזה:
א. ראוי לאדם להדר ולקיים את מצות ציצית בדבר שחיובו מן התורה.
ב. אדם שיש לו חוטי ציצית והוא לא יודע אם הטוויה שלהם הייתה לשמה או לא, אם החיוב של הבגד הוא מן התורה, ספק מהתורה הוא לחומרא, אבל אם החיוב של הבגד הוא רק מדרבנן בלבד, ספק מדרבנן לקולא.
ג. במקום כבוד הבריות, דהיינו, אדם היושב בבית הכנסת ויש סביבו אנשים, ונפסקה לו ציצית אחת ונפסלה, ואם יצטרך להוריד את הטלית או שיבוא לבית הכנסת בלי טלית, זה יהיה עבורו בושה גדולה, אז אם החיוב של הציצית באותו בגד הוא מדאורייתא, אין עצה ותבונה לנגד ה', ודאורייתא דוחה את כבוד הבריות, והוא צריך להתבייש ולא לעבור על דאורייתא, אבל אם החיוב של הציצית הוא רק מדרבנן בלבד, אפשר להקל במקום כבוד הבריות.
דעת הרמ"א בעניין בגדים החייבים בציצית מן התורה
אומר הרמ"א שהמנהג וההלכה היא, שכל סוגי הבגדים חייבים בציצית מדאורייתא, משום שאנו פוסקים כמו רבא, שרבא שואל סתירה, מצד אחד כתוב, לא תלבש שעטנז צמר ופשתים גדילים תעשה לך שמשמע מזה שהגדילים צריכים להיות רק מבגד שעשוי מצמר ופשתים, ומצד שני כתוב 'ציצית הכנף' שצריך להיות ממין כנף, וכל המינים כשרים, אז יש כאן סתירה, ואומר רבא, שהדבר תלוי, חוטים מצמר ופשתים פוטרים בין במינם ובין שלא במינם, אבל ציציות משאר מינים, פוטרים רק במינם ולא שלא במינם, על כל פנים, גם שאר מינים חייבים בציצית מן התורה, וכותב המשנה ברורה, שירא שמים יחמיר על עצמו, ויהדר לקיים את מצות ציצית בדבר שחיובו מן התורה, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם האגרות משה, שבעידנא דריתחא, יתבעו את האדם, מדוע הוא לא עשה לעצמו בגד שחייב בציצית כדי להתחייב בציצית, ויתבעו אותו גם למה הוא לא עשה בגד שחיובו מן התורה, ומובא בשם הגר"א וכך נהג החזון איש, לעשות בדווקא ציצית משאר מינים ולא מצמר ופשתים, וטעם הדבר, משום שהגר"א רצה ללמד שגם טליתות משאר מינים חייבים בציצית מן התורה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א