השבוע הייתי במכירת חסד בבית שמש. זו מכירה שבועית של מוצרי יסוד במחירים מוזלים, ומשפחות רבות מגיעות לשם וקונות בכבוד. כמו בכל שבוע, נכנס לשם יהודי מהשכונה, אדם חביב ומוכר. הוא העמיס עגלה בכל טוב, ניגש למוכר ושאל: "כמה צריך לשלם?" שפשפתי את אזני, והוא הביט בי בחיוך קטן, כאילו ידע שאני מחכה לשמוע ממנו את המשפט הקבוע שלו. במשך שנים הוא היה רגיל לשאול את המוכר: "כמה הנזק?" כך הוא היה רגיל לומר – אולי מתוך הומור, אולי מתוך הרגל, ואולי כי זה נשמע לו מקורי.
בכל פעם שאני שם, אינני מצליח להתאפק. אני אומר לו: 'למה נזק? זה לא נזק – זה רווח. אתה מביא אוכל לילדים שלך, אתה מפרנס את הבית שלך. זה לא נזק – זו ברכה!' והוא תמיד היה צוחק ומנפנף ביד, כאומר: "נו, באמת, מה זה משנה איך אומרים?"
אבל השבוע, אחרי שסיים לשלם, הוא ניגש אליי ברצינות שלא הכרתי אצלו. 'תשמע', הוא אמר, 'אני חייב לספר לך משהו. כבר שנים אני שואל: 'כמה הנזק', ותמיד, אבל תמיד, היה נזק. שקית חלב התפוצצה בדרך, ירקות התפזרו, שקית נקרעה, משהו נשכח בקופה… תמיד משהו התקלקל! חשבתי שככה זה – כשעורכים קניה גדולה, יש נזק גדול. אבל הדיבורים שלך נכנסו לי ללב. בקניה האחרונה החלטתי לנסות. ניגשתי למוכר ושאלתי: 'כמה לשלם?' – בלי המילה 'נזק'. והפלא ופלא – לא קרה שום נזק! הכל הגיע הביתה שלם. לא דיברתי על נזק, ולא היה נזק!'
עמדתי מולו נדהם. ראיתי מול העיניים שלי את מה שחז"ל אמרו: "ברית כרותה לשפתים". המילים שאדם מוציא מפיו אינן אויר. למילים יש כח אדיר! הן יוצרות מציאות ומזמינות את מה שיבוא אחריהן.
שני אנשים יצאו לדרך ארוכה במדבר. שניהם הלכו באותו מסלול, אותה שמש קפחה על ראשיהם ואותה רוח נשבה עליהם. הראשון אמר לעצמו בחשש: "הדרך קשה, בטח יקרה משהו רע". ואכן, כל אבן נראתה לו מכשול, כל עיכוב היה נראה לו סכנה שעומדת להתרחש, וכל צל נדמה בעיניו למלכודת אכזרית.
השני אמר לעצמו: "הדרך מאתגרת, אבל אני בוטח בה' שאגיע בשלום". הוא יצא לדרך. כל אבן נראתה לו כצעד שיוביל אותו קדימה, כל עיכוב הוא ראה כהשגחה, וכל צל היה עבורו הזדמנות למנוחה. בסוף היום, הראשון היה מותש, שבור ומיואש, והשני היה מלא בכח ובאמונה.
איך יתכן ששני אנשים הלכו באותה דרך, ואחד סבל והשני שמח? זה פשוט: ההסתכלות והדיבור שלהם – שינו את הדרך.
הפה שלנו הוא מנוע של מציאות. המילים שאנו אומרים הן כמו מפתחות, הן פותחות דלתות או סוגרות אותן. דיבור טוב, מביא טוב, שלמות וברכה. וכמו שאומר הפסוק: "כאשר דברתם באזני – כן אעשה לכם". מה שאדם אומר, זה מה שהוא מזמין לחייו. ומי שמדבר טוב – הטוב רודף אחריו. (עשרים וארבע שבע)
(מטעמים לשולחן שבת)