מעשה פלא ששמעתי מכלי ראשון.
המעשה אירע עם בחור מישיבת 'רכסים' בשם מ.א. – דיברתי איתו בטלפון ווידאתי את הפרטים…
הבחור הנ"ל נסע מהישיבה ברכסים לביתו בירושלים, ו'משום מה' הקב"ה הכניס לו בראש לקחת את כל בגדיו וחפציו מהישיבה לביתו.
ביום ראשון ג' כסלו, בשעה 17:15 הוא עמד בתחנת האוטובוס עם המזוודה המלאה בכל חפציו, בגשר המיתרים לכיוון רכסים, ובדק וראה שיש עוד ארבעים דקות עד שיגיע האוטובוס.
בינתיים בחר להיכנס לבית כנסת סמוך, אך לפני כן, הוא פנה לבנין ממול, ואדם חרדי שגר שם אמר לו שהבנין שמור, ויש קוד [והוא גילה לו את הקוד], הוא החביא את המזוודה בפינה בלובי, ופנה לבית הכנסת הסמוך.
לאחר כחצי שעה הוא חוזר ללובי – וחשכו עיניו…
המזוודה, הכובע וחליפה – ועל כולנה התפילין הקדושות והיקרות, הכל הכל הכל נגנב…
כל רכושו היה בתוך המזוודה, תעודת זהות, רב קו, שעון, אוזניות, בושם, כל פריטי הלבוש, בקיצור, "ויוותר יעקב לבדו"…
אמר הבחור באמונה וביטחון בלב שלם: "גם זו לטובה"!!!
נשא הבחור תפילה מלב נשבר ביותר – לאבינו שבשמים, "אבא, תעזור לי!!!"
הוא ידע שאביו אברך, ויתקשה מאד מאד לעמוד במעמסה הכלכלית, לקנות את כל הציוד מחדש…
השכנים שראו את מצוקתו ניסו לעזור לו, והם ראו במצלמות האבטחה, איזה ערבי משונה עוקב אחריו, ולאחר שראה שהוא השאיר את המזוודה – הוא שבר את הזכוכית, והלביש על עצמו באופן מגוחך את הכובע והחליפה, וגנב את המזוודה.
וכמו בסיפורים…
באזור התקיים 'אירוע התרמה' ואחד התורמים העשירים, מר לנדא, יצא החוצה וראה את המהומה סביב הבחור… והתחיל להגיד לו שהוא כמו יעקב אבינו שאליפז לקח לו את הכל, ועני חשוב כמת…
הבחור שגם ככה היה כאוב ומבולבל, לא הבין מה הוא רוצה ממנו, ומה אליפז קשור לכאן…
אך לעשיר לנדא היו כוונות טובות, הוא לקח את הבחור הצידה, וביקש ממנו שיפרט לו מה היה במזוודה.
תכלס, מר לנדא הודיע לו שהוא לוקח את כל הנזק עליו, הוא לקח אותו למחרת ברכבו היוקרתי לגאולה, ושם נכנס איתו לחנויות וקנה לו הרבה יותר מכדי מחסורו, והכל ממותגים מעולים ובכמויות גדולות מאד…
הוא ראה שהבחור בעדינותו מתבייש לרוקן מדפים – אז הוא החליט לעשות את העבודה במקומו, ופשוט עבר חנות חנות, ורוקן מדפים שלמים.
בשלב מסוים, הוא ראה שלבחור לא כל כך נעים כל האירוע הזה, אז הוא הביא לו כרטיס אשראי טעון ב-11,000 ₪, בכדי שיעשה את כל הקניות לבד…
גם אחרי שהצליחו למצוא את התפילין שלו, אמר לו העשיר, שיקנה בכסף הזה תפילין דר"ת לחתונה שלו…
הבחור סיפר לי את כל הסיפור באריכות גדולה מאד, והשתדלתי להביא את עיקרי הדברים…
ונראה ללמוד מסיפור זה:
א] הכל לטובה!!! מהדבר הרע של גניבת כל חפציו צמחה לו טובה, שהוא קיבל הרבה הרבה יותר ממה שנגנב ממנו בכמות ובאיכות.
ב] כח של תפילה – לא להתייאש כלל וכלל… ברגע אחד שנשמעה תפילתו – שלח לו הקב"ה באופן בלתי צפוי כלל ישועה גדולה.
ומכאן ילמד כל אחד ואחד "למעשה", שהקב"ה יכול להושיע אותו במקום ובמצב שלו…
(מתוך הגיליון הנפלא 'מי באר' בהוצאתו של ידידנו מזכה הרבים הרה"ג רבי ישראל מאיר אלטמן שליט"א)