הטלית תישאר בארון
מקפיד היה מרן הגאון הגדול חכם רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל שלא לקיים שום מצוה בחינם. פעם ביקש מתלמיד שיקנה עבורו ציציות לטלית. התלמיד ידע שהרב ירצה לשלם על הציציות, ולכן נהג בחכמה ושלח את הציציות ביד שליח. אך חכם בן ציון לא ויתר וביקש מהשליח: תשאל את פלוני תלמידי כמה עלו הציציות ואני אשלם! הגיע התלמיד לבית הרב, וטען: זכות היא עבורי להעניק לרב ציציות, יקח נא כבודו ולא ישלם! אך חכם בן ציון עמד על דעתו ואמר: אם לא תקח ממנו תשלום, תהא הטלית מונחת בארון! איני רוצה לקיים מצוה חינם!
כך היה רגיל תמיד לפזר הון רב על מצוות וצדקה, ואף הרבה יותר מחוֹֹמש. כשנשאל על כך שהרי חז"ל אמרו שאין לבזבז יותר מחומש. היה מתרץ כי יש לו היתר בדבר, על פי מה שכתבו בפוסקים שבעבור כפרת עוונותיו רשאי אדם לתת אף הרבה יותר מחומש. בערוב ימיו נשאל על ידי תלמיד: ומהו אותו עוון שכל כך מרבה בגינו לפזר ממון לכפרתו?… ענה לו חכם בן ציון זצ"ל בענווה ובשנינות: הרבה עוונות יש לי שאני צריך כפרה עליהם, אך העוון הראשון הוא, מה שנתתי למצוות יותר מחומש, על כך אני זקוק לכפרה…
לחתונה היית קונה ברגע האחרון?
שנה אחת בחג הסוכות הבחין הגאון הגדול רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל באחד ממתפללי בית הכנסת שהתפאר בפני חבריו על רוב תושייתו שהצליח להשיג ארבעת מינים מהודרים במחיר אפסי, כי הוא נוהג ללכת לשוק רק בערב החג לאחר חצות, בשעות האחרונות סמוך לכניסת החג, כאשר המחירים יורדים פלאים.
כששמע הגרש"ז את הדברים היה נסער ביותר, ודיבר באוזני תלמידיו בגנות התנהגות זו, שהיא מעידה על קרירות וזלזול ח"ו במצוה, שכן דבר החביב לאדם וערכו רב וחשוב בעיניו, אינו מחכה לרגע האחרון, למשל, אם היה עומד לפני נישואי בתו, כלום גם אז היה מתמהמה עד כמה שעות לפני החתונה לקנות בזול את צרכי החתונה?… ואיככה יוכל אדם מישראל להתהלך בשוויון נפש כשכל העם טורחים בהתאמצות ובחביבות יתירה לרכוש מינים מהודרים ונאים, והוא ממתין לרגע האחרון רק בגלל חסכון בכסף?…
הוצאות מצות חליצה
מסופר על רבי שלמה מהורודנקא זצ"ל, שביום מן הימים נפטר אחיו בלי להשאיר זרע ל"ע, ורבי שלמה התחייב במצות חליצה. דא עקא, שהאח המנוח התגורר במרחק מאות פרסאות ממקום מגוריו של רבי שלמה, כך שהנסיעה היתה כרוכה בטרחה של שבועות וחודשים, ובהוצאת כספיות כבירות, עד שהאלמנה כבר חשבה שהיא תישאר עגונה כל ימי חייה, כי רבי שלמה בוודאי לא יוציא ממון רב ולא יטרח לחלוץ לה. אולם רבי שלמה, אשר המצוה באה לידו, קם ויצא לדרך הארוכה, והוציא מכיסו הפרטי את כל ההוצאות, עד שהגיע לעיר מגורי האלמנה וקיים את מצות חליצה.
בני העיר רצו לשלם לרבי שלמה את הוצאות הדרך, אך הוא סירב לקבל פרוטה, באומרו שאת המצוה הוא אינו מוכר בעד כל מחיר. בדרכו חזרה לביתו, כאשר עצר ללון באחת האכסניות, נגלה אליו אליהו הנביא, והבטיח לו שבזכות שעשה המצוה בשלימות יזכה לבן שיאיר את העולם, ואכן לתקופת השנה נולד בנו הרה"ק רבי חיים מטשרנוביץ זי"ע, מחבר הספרים הקדושים 'באר מים חיים' ו'סידורו של שבת'.
(גיליון 'תורה שבכתב')