אבל בבית המקדש השני כאשר גברה ידם של ינאי המלך וחבריו החלו הם למנות כהנים גדולים כרצונם, והמינוי שלהם לא היה לפי גדלותו של הכהן הגדול בתורה, אלא לפי שיקולי ממון וטובת הנאה אותה קיבלו מהמועמדים להיות כהן גדול

עמוד היומי עם גישמאק: מסרו לו זקנים מזקני בי"ד וקוראים לפניו בסדר היום

כשהכהן הגדול לפני עבודת יום הכיפורים שוהה בלשכת פרהדרין קוראים לפניו בפרשת: "אחרי מות", כדי שיהיה בקי בעבודת יום הכיפורים, ואומרים לו לקרוא "שמא שכחת או שמא לא למדת". שואלת הגמ': בשלמא שמא שכחת מובן, אלא שמא לא למדת, כיצד יתכן שמעמידים כהן גדול שמעודו לא למד את פרשת "אחרי מות" את דיני הקרבנות ביום הכיפורים, והתניא והכהן הגדול מאחיו – שיהא גדול מאחיו בכח, בנוי בחכמה ובעושר. אחרים אומרים מנין שאם אין לו שאחיו מגדלים אותו ת"ל "והכהן גדול מאחיו", גדלהו משל אחיו, זאת אומרת, שהכהן חייב להיות גדול יותר מאחיו הכהנים בחכמה, ואיך יתכן שהכהן גדול יהיה כהן כזה שמאודו לא למד את פרשת "אחרי מות" ויהיה גדול מאחיו הכהנים בחכמה. אמר רב יוסף: לא קשיא כאן במקדש ראשון כאן במקדש שני. בבית המקדש הראשון כאשר המינוי של הכהן הגדול היה ביד הכהנים וביד הבי"ד, מעולם לא מינו כהן גדול שמאודו לא למד, אבל בבית המקדש השני כאשר גברה ידם של ינאי המלך וחבריו החלו הם למנות כהנים גדולים כרצונם, והמינוי שלהם לא היה לפי גדלותו של הכהן הגדול בתורה, אלא לפי שיקולי ממון וטובת הנאה אותה קיבלו מהמועמדים להיות כהן גדול.

התוס' במס' ב"ב [כ"א] שואלים על דברי הגמ' קושיא עצומה: הגמ' שם אומרת כך, אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא השתכחה חלילה תורה מישראל שבתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה ומי שאין לו אב לא היה מלמדו תורה, עד שבא רבי יהושע בן גמלא והתקין שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר. שואלים התוס': מדברי גמרתינו משמע, שרבי יהושע בן גמלא לא היה ראוי למינוי של כהן גדול ורק בגלל ששילמו כסף רב לינאי המלך מינה אותו, ואילו שם מתבאר: שאותו רבי יהושע בן גמלא צדיק גמור היה. עונים תוס': שלמרות שהיה צדיק גמור, מ"מ היו כהנים חשובים ממנו, ואילולי הכסף ששולם עבורו לא היו ממנים אותו, אלא, כהן גדול חשוב ממנו.

הריטב"א מתרץ קושי' זו: א] יש שפירשו: ששני רבי יהושע בן גמלא היו. ב] בתחילה כשמינו אותו אמנם לא היה ראוי, אבל לאחר מכן התעלה (כפי המסופר במס' ב"ב), עד שאמרו עליו שאלמלא הוא השתכחה תורה מישראל.

השפת אמת ממתיק את דברי הריטב"א בחידוש דרשני. בדברי הגמ' התבאר: שכאשר לכהן גדול אין בעצמו כסף, יש דין של "גדלהו משל אחיו", אחיו הכהנים מגדלים אותו, וא"כ בדברים גשמיים על אחת כמה וכמה לכהן גדול שחסר ברוחניות, גם על כך נאמר: "גדלהו מאחיו" – שיהיו אחיו הכהנים מגדלים אותו, היינו: שישקיעו כוחות ותפילות כדי שיתקיים בכהן גדול שנבחר הפסוק: "והכהן הגדול מאחיו" – בחכמה ובשאר דברים.

(גיליון עונג שבת – האדמו"ר מטאלנא שליט"א)