ומולחו יפה יפה
ידוע המעשה שהיה מספר רבי ישראל שינקר זצ"ל:
רבי יהושע ליב דיסקין זצ"ל, מטעם בריאות היה עליו לשתות את התה שלו עם הרבה סוכר. ויהי היום בעת השיעור, הכניס לו השמש כוס תה, שבטעות הניח שם מלח במקום סוכר, וכיון שהשמש ידע שהוא זקוק להרבה, הכניס הרבה מלח…
רבי יהושע לייב שתה את התה, ולא ראו עליו שום תגובה, שתה עד הסוף.
באמצע נכנסה הרבעצ'ן בבהלה ולחשה לתלמידים: "אוי וי, היכן התה? אני מגלה כי השמש טעה והשתמש בצנצנת המלח!"
אמרו התלמידים: "היה שם סוכר כרגיל".
"מהיכן אתם יודעים?" שאלה, והם הסבירו: "כי הוא שתה את הכוס כמידי יום, כרגיל, ללא שום תגובה".
היא טעמה את השיריים וצעקה: "כן, כפי שאני אומרת, יש בזה מלח, וזה הרי בשבילו פיקוח נפש!"
למרת שאלוהו התלמידים: "ילמדנו רבנו, אם זה פיקוח נפש מדוע הרב שתה?"
והוא השיב בפשטות: "למדנו, כי נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים!"
אגב, גם אני התנסיתי פעם לטעום תה עם מלח, שהכנתי אני עצמי בטעות, וממש לא היה שייך בעולם ללגום ולהכניס משהו לפה, אבל רבי יהושע לייב כן הצליח לשתות כוס שלמה של תה עם מלח, כי חשש שמא יהודי יתמלא בבושה.
(יחי ראובן)