מסופר על האחים הקדושים – הרה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג זי"ע והרה"ק רבי פינחס בעל ההפלאה זי"ע, כשהיו ילדים רכים, פנה אליהם אביהם פעם בליל שני של פסח, אחרי ספירת העומר ושאלם: איזו מסכת אנו צריכים ללמוד כעת? ענה הגדול: עכשיו אנו צריכים ללמוד "מסכת שבועות"… שאלו האב: האמנם חושב אתה ילדי יקירי, כי מסכת שבועות עוסקת בעניני חג השבועות?
ענה הילד: יודע אני גם יודע כי מסכת שבועות עוסקת בענייניהם של הנשבעים שבועת אמת או שבועת שוא ועוד. אבל דווקא משום כך סבור אני, כי היא מתאימה כל כך ללימוד עכשיו, שהרי מאז חג השבועות הראשון, זמן מתן תורה, כולנו "מושבעים" מהר סיני לקיים את התורה. וכשנלמד מסכת שבועות נדע כמה חמורה היא השבועה ועד כמה צריך לדקדק על קיומה…
הוסיף הנער ואמר: ארבעים ותשעה ימים יש בין פסח לשבועות, ומסכת שבועות מכילה מ"ט דפים, נוכל, אם כן, ללמוד דף בכל יום, ולסיים בעזרת ה' את המסכת בערב שבועות…
לשנה אחרת שאל האב את בנו הפעוט, פינחס, בן השש: אמור נא לי ילדי, איזו מסכת נתחיל ללמוד השנה לקראת חג השבועות? ענה הילד: אני סבור שראוי לנו ללמוד עכשיו שתי מסכתות! "כתובות וקידושין". ואם תשאל אותי מה העניין של המסכתות הללו לחג השבועות? אומר לך, הרי אתה אבא, למדתנו שהקדוש ברוך הוא "קידש" את עמו ישראל על ידי חופה וקידושין, כמו שכתוב "וארשתיך לי לעולם". כפה עלינו הר כגיגית, דוגמת חופה, וכתובה נתן לנו – הלא היא התורה, וקידש אותנו במצוותיו, אם כן ראוי, שלפני חג השבועות, שהוא יום שקדשנו ה' לו לעם, נלמד מסכתות "כתובות וקידושין", כדי שנדע, כי הקדושין שרירין וקיימים, ושני הצדדים צריכים לקיים את תנאי הכתובה!…
(גליון פנינים)
מובא במנהגי החתם סופר שהיה לומד עם תלמידיו בימי ספירת העומר מדי יום ביומו דף אחד במסכת שבועות המונה מ"ט דף. ויש שרמזו על כך דהנה בדף ל"ד הנלמד ביום ל"ג בעומר אמרו 'רבי שמעון אומר וכו' מחכו עלה במערבא מאי חוכא וכו' עיי"ש. וזהו החוכא דמחכו שהיה הילולא דרשב"י בל"ג בעומר.
(מנהגי חתם סופר)