דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב שמואל לרדו – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • הלימוד היומי ב'דרשו'
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • מפת קו התוכן
  • רישום לתוכניות הלימוד
  • חדשות ‘דרשו’
  • אוצרות האתר
    • גלרית דרשו
    • וידאו שחייבים לראות
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים פרשת שבוע אמור באחת מדרשותיו, הרעים לפתע בקולו, דפק בחוזקה על הסטנדר ושאג מנהמת לבו: יהודי זיכרון משה היקרים, כשנבוא אנחנו לשמים נתבע על חילול שבת ועל גילוח בתער!! מבטי תמיהה נראו בקהל…

באחת מדרשותיו, הרעים לפתע בקולו, דפק בחוזקה על הסטנדר ושאג מנהמת לבו: יהודי זיכרון משה היקרים, כשנבוא אנחנו לשמים נתבע על חילול שבת ועל גילוח בתער!! מבטי תמיהה נראו בקהל…

קשר בל יינתק בין פרשת 'אמור' ומצוות 'ולא יחללו', לבין הזינוק החד במספרם של לומדי 'עמודי היומי' עם תחילת לימוד מסכת 'יומא'
ו' אייר תשפ"ו
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

הרב בנימין בירנצוויג

"וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹקֵיהֶם" (ויקרא כ"א, ו')

בימים אלו מתחילים רבים בלימוד מסכת יומא במסגרת תוכנית הלימוד 'עמוד היומי' מבית 'דרשו', ולהווי ידוע, שבמשרדי 'דרשו' עדים לתופעה מיוחדת מאוד שחוזרת על עצמה שוב ושוב.

עם כל תחילתה של מסכת חדשה, מספר לומדים מזנק באופן חד, ועם תחילתה של המסכת הבאה הוא רושם זינוק נוסף.

על פניו מדובר בדבר מתמיה מאוד. הרי ארגון 'דרשו' ידוע בכח הפרסום העוצמתי שלו, הן באמצעות במה נכבדה זו 'לקראת שבת' שמופצת לאלפי רבבות ישראל מדי שבוע, ורבים נאותים לאורה, והן בפרסום בעיתוני היראים לדבר ה', בדמים מרובים.

הקמפיין שהתנהל עם תחילת מחזור הלימוד של 'עמוד היומי' היה אחד הגדולים והאינטנסיביים ביותר שידע הציבור החרדי. ואכן, אלפים רבים הצטרפו ללימוד, שיעורי 'עמוד היומי' הוקמו בכל אתר ואתר.

מאז מתנהל מסע פרסום נוסף עם כל תחילת מסכת, אבל בהיקפים מצומצמים יותר.

לכאורה, מי שחשקה נפשו בלימוד 'עמוד היומי' נחשף לתוכנית עוד לפני תחילת המחזור, והצטרף מתחילת מסכת ברכות. אלו שהיססו יכלו להצטרף בתחילת מסכת שבת, לכל היותר.

אבל מה גורם להצטרפות המונית בתחילת לימוד מסכת 'עירובין' 'פסחים' או 'שקלים'???

התשובה היא – השפעה חברתית. אין דבר שמשפיע על האדם יותר מהדברים והאירועים המתחוללים בסביבתו הקרובה.

כשיהודי רואה את חבריו מסיימים מסכת ועוד מסכת, כשהוא רואה אותם באים מדי יום לשיעור בחדווה עצומה, או לומדים עם חברותא במתיקות נפלאה, ורואה שהם מתקדמים ומסיימים מסכת אחר מסכת, הוא נדבק! הוא רוצה להצטרף. וככל שמעגל הלומדים הולך ומתרחב, כך גם הזינוקים במספרי הלומדים עם תחילת לימוד המסכתות הבאות. כל לומד ולומד משמש כשגריר, שמרחיב עוד יותר את היכלי התורה, ומוסיף ספסלים נוספים לבית המדרש של לומדי 'עמוד היומי'.

סימוכין בפרשה

מרנא החפץ חיים הקדוש היה כל ימיו מתריע על עוון חילול ה' והעונש הנורא המגיע מזה, וכמה נזהר בכל פעולה או מעשה שלו שלא יגיע חילול השם על ידו. ואמר החפץ חיים שככל שאדם גדול יותר, כך כל תנועה ומעשה שלו יכולים להביא בקלות ח"ו לחילול ה' ויש להזהר יותר.

ועד כמה הקפיד על כך החפץ חיים, הביא בנו הג"ר לייב (שם) שבזקנותו סמוך להסתלקותו, אף שהיה לו קשה ללמוד מחמת חולשתו, היה מבקש שיניחו לפניו חומש פתוח, כדי שלא יגרם חילול השם אם יכנס אדם אצלו וימצאנו יושב בטל.

והיה החפץ חיים רגיל לתאר את מעלתו ודרגתו של ה'בן תורה' שיש לו להיזהר מאד בהנהגתו לבל יחולל שמו יתברך בגללו, וכך היו דבריו (ח"ח עה"ת אמור): 'כי בן תורה הוא בבחינת חייל ממדרגה גבוהה, אשר מכיון שהלבישוהו בגדי מלכות עם ה'פלאעטען', הוא אות המראה על מדרגתו, ועליו להתנהג בדרך כבוד, ואם לאו הוא מחלל חלילה כבוד המלך'.

גם מסופר שפעם אחת נכנס החפץ חיים ל'שטיבל' בשעת בוקר מאוחרת לקחת משם ספר כלשהו, ומכיון שחשש שמישהו יראה אותו ביציאתו ויחשוב שהתפלל בזמן מאוחר ויצא מזה חילול ה', הוא הכריז שם שהוא כבר התפלל ורק נכנס להוציא ספר. כך חשש לאבק של חילול ה' שיכול לצאת מכל פעולה קטנה שעשה.

והיה חוזר בכל עת על דברי היראים על עוון חילול שם שמים וז"ל: "ולא תחללו את שם קדשי" ומקרא זה נוקב ויורד עד התהום, ועל לאו זה ידוו כל הדווים, כי חילול ה' ישנו בכמה דברים ואין להם שיעור, שכל המבזה אפילו מצוה אחת ומיקל בכבוד שמים נקרא מחלל שם שמים.

וכשהיה מזכיר את דברי בעל היראים הללו, העיד הגר"ש גרינימן (שם), שפעמים רבות היה החפץ חיים מוריד דמעות מתוקף דבריו הקדושים והנוקבים. וכתב בנו הג"ר לייב בשם הג"ר מרדכי דב חתן אחותו של הח"ח (דוגמא משיחות אבי עמ' פו), שהעיד שאצל הח"ח העוון היותר חמור היה חילול השם, והיה חוזר ומשנן תמיד דברי בעל היראים הנ"ל.

אין אמצע…

הנה יש להתבונן בפסוק "קדושים יהיו לאלוקיהם ולא יחללו שם אלוקיהם"!

מאחר ואמר הכתוב "קדושים יהיו לאלוקיהם" היינו שיהיו במעלה הגבוהה ביותר מכל ישראל, מה מקום לצוות להם ש"לא יחללו שם אלוקיהם" שהיא מדרגה הגרועה ביותר? די לומר שלא יתנהגו באופן שלא מקדשים שם שמים, אבל למה יש לצוות שלא יחללו שם שמים?!

מבאר הגאון רבי יעקב ניימן זצוק"ל בספרו דרכי מוסר, שנלמד מכאן שבעבודת ה' אין דרך ממוצעת שאין בה קידוש ה' ואין בה חילול ה', אלא בעבודת ה' או שיש קידוש ה' ואם לא אז זה חילול ה'! כאשר לא מקדשים שם שמים אזי מחללים כבוד שמים! ולכן מזהירה התורה "קדושים יהיו" – כדי שלא יחללו שם אלוקיהם.

ומוסיף, שכן מצינו שאמרה התורה "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי לאהבה את ה' אלוקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם… השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים", אין דרך ממוצעת בעבודת ה' או שמגיעים למדרגה של "לאהבה בכל לבבכם ובכל נפשכם" ואם לא נמצאים בדרגה זו אז יורדים ל"וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים", ואומרים חז"ל כיון שאדם סר מן התורה מיד נדבק בעבודה זרה.

בפרשת האזינו (לב, ו) כתוב "הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם וגו" האם אחד שהוא לא חכם מיד נהיה נבל? ראיתי בספר 'אור דניאל' שמביא, שרואים גם מכאן שאין דרך אמצעית בעבודת ה' ואין פשרות בזה, כי מי שלא בגדר חכם הרי הוא נבל חלילה כיוון שלולא לימוד התורה שעל ידו האדם מתחכם עלול האדם להידרדר מטה מטה עד שיהיה בגדר נבל חלילה.

המגיד הירושלמי הגה"צ ר' שלום שבדרון זצ"ל, היה בכל שבת דורש בבית הכנסת זיכרון משה שבירושלים, ורבים היו מגיעים להתענג מצוף אמרותיו ודברי חידודיו.

באחת מדרשותיו, הרעים לפתע בקולו דפק בחוזקה על הסטנדר ושאג מנהמת לבו: יהודי זיכרון משה היקרים, כשנבוא אנחנו לשמים נתבע על חילול שבת ועל גילוח בתער! מבטי תמיהה נראו בקהל, למה מתכוין ר' שלום, במה חטאו הם בתער וחילול שבת יותר מדברים אחרים שאולי נכשלו בהם בשוגג?!

ומיד המשיך ר' שלום בדבריו הנוקבים וסיפר שהוא וידיד נפשו ר' עזרא ברזל נודע להם אודות ספר ב'סמטת הספרים' המגלח בתער, הם החליטו לבוא איתו בדברים ולשדלו לחדול ממעשיו, הספר התגלה כאגוז קשה לפיצוח וגם עקשן והוא ניסה לנער אותם מעליו, בתחילה בעדינות ובסוף באיום, אך הם מצווים בהוכח תוכיח אפילו מאה פעמים, הם התמידו בדבריהם ונגשו אליו כמה וכמה פעמים לשדלו בדברים, ולאחר תקופה ארוכה חלחלו דבריהם ונשאו פרי, והלה הפסיק לגלח בתער.

חלפו מספר חודשים ונודע להם שהלה שב לסורו פותח את המספרה בשבת ומגלח בתער, הם נגשו למספרתו והוא מיד בראותם קרא 'איני רוצה להכירכם הסתלקו מפה'! הם דרשו הסבר והוא סיפר שביום השנה הראשון לפטירתו של אבי, רציתי להגיד קדיש לעילוי נשמתו, התעניינתי אצל חבר היכן אוכל לעשות זאת והוא המליץ לי על בית הכנסת זיכרון משה השוכן לא רחוק מן השוק שם מתקיימים מניינים מסביב השעון, הצטיידתי בכיפה ושמתי פעמיי אל עבר בית הכנסת, משנכנסתי צד את עיני השלט 'אסור לדבר בשעת התפילה וקריאת התורה', מתחת לשלט המפואר ישב חלפן דולרים ובאמצע התפילה מלמל לחברו דיבורים אודות השער היציג, ואז פנה אליהם ואמר, אתם באים לדבר אתי על איסורי תורה וכך מתנהגים אנשיכם?! האם הם מכבדים את הכתוב בתורה?! זהו היחס שמקבל איסור תורה אצלכם?! אפתח אני את המספרה בשבת אגלח בתער ולא תוכלו להטיף לי מוסר!

עכשיו פנה ר' שלום לשומעי לקחו ההמומים בזעקת הלב: יהודי זיכרון משה, הנכם יושבים כאן, אולם מצודתכם פרושה ב'סמטת הספרים' יהודי מחלל שבת ומגלח בתער בגללכם!!!

דוגמא מוחשית שאם אדם לא מקדש שם שמים, אז לא שהוא בדרך אמצעית, אלא הוא מחלל שם שמים, ובמעשהו גורם חילול שם שמים אף שלא ביודעים.

אולי גם יעניין אותך

התקווה שבימים הנוראים
הפיזיותרפיסט אמר: "יש עצה אחת ויחידה, אם הרב יסכים לשתף פעולה..."
32 שעות נסיעה ברכבת, כדי להביא... עוף כשר!
כשזרקו את הסחורה לים - אירע הנס הגדול...
מהיכן שאב כוחות 'השחקן בתיאטרון' למסור נפשו על קידוש ה'?
מי אמר שיש הסתה נגד לומדי תורה?...

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
בראשית

מה הן 'שיטת הגאונים' ו'שיטת רבנו תם' בנוגע לזמני היום ההלכתיים? האם חישובי הזמנים משתנים לפי האופק המקומי והתאריך?

ומה נהג הגר"ח מבריסק בנוגע לזמן מוצאי שבת? • סיכום הלכות שבועי

בראשית

מרן הגר"ש רוזובסקי זצ"ל לא יכול היה לסבול את המצב הנורא. הוא סגר את ההיכל, הגיף את הדלתות והווילונות, ואז לקח מטאטא והחל לנקות את האולם. סיים לטאטא, ולקח דלי וסמרטוט ושטף את הרצפה

מְתוּקִים מִדְּבַשׁ • סיפורים ועובדות מגדולי הדורות בראי הפרשה

בראשית

האלמנה האומללה ראתה אותו ורצה אליו כאל מלאך מושיע. היא החלה לספר על הדוכן הנוסטלגי שבנה חמיה ושבעלה תיקן, על המשמושים של אלכ'ס ועל ההיסטוריה העשירה הטמונה בדוכן, בשעה שהתפוחים המשיכו להתדרדר במורד הרחוב...

שורות ספורות לרגל מעמד הנחת 'ספר הגיבורים' בציון הכהן הגדול בעל ה'חפץ חיים' זצ"ל • נחטוף גם אנחנו

בראשית

לא היו עוד ישיבות כמעט, כל העתיד של כלל ישראל תלוי בישיבה הזו. היו חלק שאמרו, שאולי בגדר 'הוראת שעה' צריכים להסכים לזה, כדי שלא לסגור את הישיבה. אבל ראש הישיבה הגאון הנצי"ב זצ"ל אמר: "בשום פנים ואופן לא"

ראש ישיבת 'כף החיים' הגאון הגדול רבי יעקב חיים סופר שליט"א, על ה'בראשית' של לומדי התורה, שצריכה להיות בקדושה ובטהרה

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תכניות הלימוד של דרשו
    • קנין תורה
    • דף היומי בהלכה
    • העמוד היומי
    • קנין ירושלמי
    • קנין משניות
    • דף הכולל
    • חבורת ש"ס
    • קנין הלכה
    • קנין ש"ס
    • בני הישיבות
    • קנין חכמה
  • מידע לנבחני דרשו
    • רישום ל'דרשו'
    • לוח לימוד
    • לוח המבחנים
    • המבחנים הקרובים
    • מוקדי מבחן
    • ציונים ומלגות
    • מפת קו התוכן
    • סניפי דרשו גלובל
    • דיוור במייל
  • תוכן ומדיה
    • גלריה דרשו
    • שירי דרשו
    • חדשות דרשו
    • גיליון לקראת שבת
    • חוברת עיון העמוד
    • עלון אהלי העמוד
  • אודות דרשו
    • כתובת: הקבלן ,45 ירושלים
    • כתובת למשלוח דואר: ת.ד. 39061 ירושלים
    • אימייל: [email protected]
    • מוקד דרשו: 02-560900
    • פקס: 02-6540269
    • קו השיעורים והמידע:
    • 077-2222666 או 4992*
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
מפת תוכן
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר