הגאון האדיר רבי אריה לייב זצ״ל בעל ה'שאגת אריה', היה אחד הגאונים המפורסמים ביותר בעולם בעומק חריפותו, בעיונו הזך ובקיאותו בכל הש״ס כולו. ספרו 'שאגת אריה', הוא אחד הספרים הלמדנים ביותר שישנם.
פעם אחת הוא הגיע לעיר קטנה, וחיפש מקום להתארח, ומצא זוג אנשים פשוטים שאירחו אותו. הוא שהה בביתם תקופה והם יצאו מגדרם בכדי לכבדו, להנעים את זמנו, להאכילו ולספק לו את כל צרכיו, והרב היה יושב כל היום ולומד תורה. בבית הזה הוא כתב חלק מספרו 'שאגת אריה'.
מפעם לפעם הוא היה צריך לעיין במסכתות. בזמנו, ש״ס שלם היה יקר הערך והמציאות. רק העשירים הגדולים היו מחזיקים בביתם ש״ס שלם. תלמידי חכמים היו הולכים לעשיר שבעיר, שואלים ממנו גמרא, מעיינים בה, אחר כך מחזירים ולוקחים אחרת.
ה'שאגת אריה׳, כל פעם באמצע לימודו כשהיה צריך לעיין בגמרא, היה סוגר את הספר, יוצא מהבית, הולך לעשיר, לוקח גמרא וחוזר. למחרת הוצרך לעיין בגמרא אחרת, ואז היה מחזיר לו את הגמרא הזו ולוקח אחרת. כך עשה כמה ימים, ולפעמים היה צריך לטרוח כמה וכמה פעמים ביום בשל כך. עד שיום אחד אמרה האשה לבעלה:
"ראה, הצדיק הזה יושב בביתנו וכל פעם נאלץ ללכת להביא כרך של הש״ס. זו טרחה גדולה עבורו וגם בזבוז זמן יקר של לימוד תורה".
"מה את מציעה שנעשה?" שאל הבעל, והאשה ענתה לו:
"הרי יש לי את התכשיטים שקיבלתי בנדוניה מבית אבא. אני בטוחה שאם נמכרם, בתמורה שנקבל נוכל לקנות ש״ס שלם, ואז הגאון הזה לא יצטרך לצאת כל פעם מהבית, וישב וילמד כאן ברוגע, וזו תהיה הזכות שלנו".
תכשיטים של אישה הם כמו לב של האיש, זה חלק מהמהות שלה. אבל האישה הצדיקה הזו הודיעה לבעלה שהיא מוכנה למכור את התכשיטים למען לימוד התורה של גדול הדור. הבעל קיבל את ההצעה, והיא מכרה את כל התכשיטים, וקנתה ש״ס מהודר והביאה אותו לביתם.
בערב נכנס ה'שאגת אריה' אל החדר, ולהפתעתו ראה ש״ס על השולחן. הוא שאל את בעלת הבית:
"מה זה?"
"קניתי", ענתה לו האישה.
"מנין היה לך כסף לקנות ש״ס, שהוא דבר יקר מאוד?" התעניין הרב.
"ראיתי שכבוד הרב טורח כל פעם ויוצא להביא גמרות ללמוד בהן. התייעצתי עם בעלי, וכשהוא אישר מכרתי את כל התכשיטים שלי כדי לקנות ש״ס שלם, שתהיה לרב אפשרות לשבת ללמוד בנחת וביישוב הדעת".
ה'שאגת אריה' התרגש ואמר לה: "כשם ששימחת אותי, כך הקב״ה ישמח אותך. וכשם שאת מכרת את כל התכשיטים שלך בכדי לקנות לי ש״ס, אני מברך אותך שיהיו לך שני 'תכשיטים', שני בנים שיאירו את העולם כולו בחכמתם ובצדקותם".
ואכן, לאותה אישה נולדו שני בנים. אחד מהם היה רבי זלמן מוולוז׳ין זצ״ל, שידע את כל הש״ס בעל פה ישר והפוך ללא שום גוזמא. והשני היה רבי חיים מוולוז׳ין זצ״ל, שהקים את ישיבת וולוז׳ין שממנה יצאו תלמידי חכמים בקיאים בש״ס. שניהם היו תלמידים של הגאון מוילנא זצ״ל. ומספרים, שפעם כשרבי זלמן למד ליד הגאון מוילנא, מרוב עייפות הוא נרדם, וראשו היה מונח על ידו של הגאון. בדיוק אז נכנס אחד התלמידים לשאול שאלה, והגאון סימן לו להיות בשקט, באמרו: "כלום אינך רואה? כל התורה מונחת בכף ידי".
אותה אישה פשוטה מכרה שני תכשיטים למען הצדיק, והקב״ה זיכה אותה בשני 'תכשיטים' שהאירו את כל העולם כולו.
(מתוך הספר הנפלא 'בך בטחנו', ע"פ 'פלא דורש')