כמה סיפורים על רגישותם המיוחדת של גדולי ישראל לכל חשש של פגיעה ביהודי, חס-ושלום. עובדות שממלאות את הלב בהתרגשות וברצון לגעת במדרגות האלו.
שמעתי סיפור נפלא. רבי ישראל סלנטר זצ"ל שלח איגרת עם שאלה לגאון ישראל רבי עקיבא איגר זצ"ל, ולא קיבל מענה. רבי ישראל סבר שהקושיא אינה חזקה מספיק כדי שתקבל התייחסות, אך לאחר שיצא הספר 'תשובות רבי עקיבא איגר' פגש רבי ישראל את בנו רבי שלמה איגר זצ"ל, ואמר לו שעד צאת הספר היה בטוח שהקושיא שלו לא היתה כזו שהצדיקה תשובה, אך כשראה שיש שם שאלות גרועות משלו, התפלא מדוע נגרע חלקו.
רבי שלמה ידע במה המדובר, וגילה לרבי ישראל שאביו כתב תשובה לשאלתו ואף מסר אותה לידי שליח שיביא את המכתב לבית-הדואר. אלא שאחר כך חזר בו וביקש מהשליח שלא יעביר את המכתב, מפני שהוא שם לב שהשואל הוא יהודי מהעיר סלנט, והחל להרהר מדוע השאלה נשלחה אליו כאשר בעיר משמש רב חשוב, רבי צבי הערשיל מסלנט זצ"ל, שנמנה בין גדולי הדור. ועלה בלבו חשש שלשואל היה דין ודברים עם הרב בנושא והמכתב נשלח כדי להשתמש בו, ברבי עקיבא איגר, נגד עמדת רב העיר. ולפיכך לא הסכים להתערב בנידון.
• •
רבי יחיאל מיכל שלזינגר זצ"ל, ראש ישיבת 'קול תורה', למד בצעירותו בעיר חוסט אצל גאב"ד ה'עדה החרדית' רבי יוסף צבי דושינסקי זצ"ל. הוא נותר דבוק ונאמן אליו כל השנים ואף נטמן בקרבתו בשדה החצר שליד בית החולים שערי צדק הישן. בפרוץ השואה האיומה נמלט רבי יחיאל מגיא ההריגה בניסי ניסים, זכה לחונן את עפר ארצנו הקדושה, ואף להקים את ישיבת 'קול תורה' ולהעמידה ולכוננה לתפארה בירושלים עיר הקודש. גבאי הצדקה רבי יוסף ארלנגר זצ"ל סיפר כי באחת מפגישותיו של רבי יחיאל מיכל עם רבו הרב דושינסקי שאל אותו הרב בזכות מה, לדעתו, הוא ניצל ועלה לארץ ישראל ולא עוד אלא זכה להקים ישיבה קדושה? הרב שלזינגר חשב מעט והשיב כי הוא משער כי הזכות שעמדה לו היא שתמיד, הן בחיידר, הן בישיבה והן בכולל, בחר ללמוד עם חברותא חלש ממנו. הרב דושינסקי התרגש למשמע הדברים ואמר לו שזו סיבה מספיקה אף בעיניו להינצל ואף להקים מקום תורה מצליח.
ומענין לענין בנושא הרגישות לחברותא. רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א, משגיח ישיבת 'ארחות תורה', סיפר שאברך ביקש להיכנס יחד עמו אל ראש הישיבה רבי אהרן ליב שטיינמן זצ"ל, לבקש עצה: הוא לומד בכולל בבני-ברק, והוא לא מרוצה מהחברותא שלו. הוא מרגיש שהוא לא מתפתח בלימודם המשותף, וסבור כי אם יחליף לחברותא אחרת הכל ישתנה לטובה. שאל אותו ראש הישיבה האם במקרה כזה החברותא שלו ישאר בגפו, בלי חברותא ללמוד איתו. והאברך השיב שכן. הגיב ראש הישיבה ואמר: 'בכל מה שנוגע לתנאי ההצלחה בתורה אין לך להתחשב בחברותא, וחייך קודמים. אך במה דברים אמורים, כאשר החברותא לא יפגע ממך. אבל אם הוא יפגע ממך, קשה לי להכריע שתעזוב אותו, זה נושא חמור של בין אדם לחברו שמצריך עיון נוסף'.
• •
שמעתי מרבי חיים זאב שניידר שליט"א שלמד בבחרותו בישיבת פוניבז', כי פעם עבר המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל וראה את ראש הישיבה רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל משוחח בלימוד עם בחור. פנה לתלמידים שסביבו ושאלם: 'מה לדעתכם הסוד של רבי שמואל? במה זכה להרבצת-התורה המפוארת שלו?'. אחד הבחורים השיב: 'הכשרון שלו, התפיסה המבריקה, ההעמקה, הכושר להרצות דברים בבהירות'. נענה המשגיח ואמר: 'לא! ההצלחה שלו היא טוהר המידות שלו. יש לו מדות מאד טובות'. וכל מכיריו של רבי שמואל הלא יודעים כמה עין טובה היתה לו בתלמידיו.