כדרכו בקודש, נוהג מרן עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א מדי חג ומועד להקביל את פני רבן של כל בני הגולה, מרן ראש הישיבה הגאון רבי דוב לנדו שליט"א, ולשאת ולתת עמו בדברי תורה, בעומקה של הלכה.
וכך גם השנה, ביום א' ג' דחוה"מ פסח הגיע מרן הרב זילברשטיין שליט"א לביקור החג שנמשך שעה ארוכה, בהם נשא ונתן עם מרן ראש הישיבה שליט"א בכמה סוגיות ונידונים הלכתיים מענייני דיומא.
לפניכם קטעים קצרים מתוך הביקור הנשגב, כאשר ניתן לראות, לחוש, ולהתרגש מכבוד התורה ההדדי ומהאהבה והחיבה המופלאים השוררים בין שני גדולי התורה, ארזי הלבנון, אדירי התורה.
כאשר כבר בכניסתו של הגר"י זילברשטיין לשביל המוביל לחדרו של מרן ראש הישיבה, נעמד מרן מלוא קומתו, וקידם את פני עמוד ההוראה בברכת 'גוט מועד'. לאחר מכן כשהתיישבו, שקעו בפלפולה של תורה.
הרב זילברשטיין הציג את ספיקו וחקירתו של מרן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל באדם שאכל חמץ בשוגג בחג הפסח רח"ל, האם יזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון. הרב זילברשטיין עצמו יעץ שיבקש מאחר שיוציאנו על ידי 'שומע כעונה', ויתנה שאם אינו חייב להזכיר – הרי שמכוין שלא לצאת ידי חובה בקטע זה.
בשיאו של המשא ומתן, נשמעה לפתע אזעקה בעקבות ירי טילים מאיראן, מרן ראש הישיבה ומרן עמוד ההוראה הזדרזו לקיים מצוות 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם' והתפנו לתפוס מחסה במרחב המוגן, שם ישבו זה לצד זה תוך כדי אמירת פרקי תהילים בכוונה גדולה.
כשנשאל מרן ראש הישיבה ע"י נכדו חביבו הרה"ג ר' מנחם לנדו שליט"א האם ניתן לצאת ולשוב לחדר הקודם בו ישבו, הגיב מרן ראש הישיבה בענוותנותו, ואמר: "תלוי במה שהרב רוצה, הרב קובע, אנחנו בעלי בתים". ורק לאחר שהגר"י אמר שאכן צריכים לחזור מאחר והסכנה חלפה, הואיל מרן ראש הישיבה לקום, ואמר בשנית: "מה שהרב רוצה"…
ביטוי נדיר של כבוד התורה בצורה שאין לה אח ורע התרחש דווקא לאחר צאתו של מרן עמוד ההוראה ממעון קדשו של מרן ראש הישיבה, כאשר על אף חולשתו ולמרות שכבר נעמד מלוא-קומתו בכדי לחלוק כבוד להגר"י בצאתו, נשאר על עמדו במשך דקה תמימה, וזאת כשעמוד ההוראה כבר היה בשביל המוביל אל הרחוב, ורק לאחר שנכדו אישר לו כי הרב כבר יצא אל הכביש לגמרי, הואיל מרן ראש הישיבה לחזור ולשבת על מקומו. אשרי העם שככה לו!
[קרדיט: מערכת דברי חמד]
