מבצע תולעים…
זהירות מופלגת נקט מרן הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל בכל מזון שנכנס לפיו. באותם הימים לא היה ניתן להשיג ירקות ללא תולעים, והרב חשש מאד שמא יכשל ח"ו באכילת תולעים באכילת החסה למרור בפסח. מה עשה? הכריז על 'מבצע מיוחד' – כל מי שימצא תולעת בחסה, יקבל סכום כסף נכבד על כל תולעת! אחד השכנים נטל את עלי החסה, טרח ויגע מאד, עד שמצא תולעת בודדת אחת על העלים! השכן סירב לקבל תשלום, שהרי זכות כה גדולה התגלגלה לידיו, אך הרב צדקה ביקש לשמור את מוצא שפתיו, ועמד בתוקף על רצונו לשלם את הכסף.
לא ישנתי כל הלילה!
באחת מלילות השבת, ישב מרן בעל 'קהילות יעקב' הסטייפלער זי"ע ולמד בביתו, כאשר לפניו מונח כוס שתייה. תוך כדי עיונו ולימודו, הושיט את ידו לכוס לקרבו לפיו, אך בדיוק אז נכנס זבוב לתוך הכוס, והבחין בכך נכדו שישב לצדו. הנכד תפס לו את ידו שח"ו לא יכשל בשתיית הזבוב. לתמיהת הסבא על תפיסת היד, הראה לו נכדו שיש בתוך הכוס זבוב. למחרת, בשבת בבוקר אמר הסטייפלער לאותו נכד: 'לא הצלחתי לישון בלילה בגללך! מהרגע שראיתי את הזבוב בכוס, הייתי בפחד נוראי ולא נרדמתי, כל הזמן התהפך במחשבתי 'מה היה קורה אילו לא החזקת את ידי, ח"ו הייתי עובר על חמשה לאווין!—
'שהכל' על התולעים
היו פעם שני חסידים שנסעו אל הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע, בדרכם התווכחו ביניהם האם צריכים לברך ברכת 'שהחיינו' על בצלים חדשים, וכן התווכחו האם מותר לאכול עלי חסה בלי בדיקה. כאשר הגיעו השנים אל בית הרבי, עוד בטרם פתחו את פיהם אמר להם הרבי: הידעתם שצריכים לברך שהחיינו על ירקות וגם על בצלים חדשים? והאם שמעתם שאסור לאכול עלי חסה, כי אי אפשר לבדוק אותם מהתולעים?… עודם משתוממים מרוח הקודש הגלויה של הרבי, המשיך הרבי ואמר בדרך צחות: מי שרוצה דווקא לאכול עלי חסה שאינם בדוקים, אזי יברך שתי ברכות, בורא פרי האדמה – על החסה, וברכת שהכל – על התולעים…
אני לא ציפור…
מרן החזון איש זי"ע הקפיד שלא לאכול ולשתות שום דבר בחשיכה, מחשש שמא יש בהם תולעים וכדו'. כשישב פעם בחצר ביתו בחשכת הלילה, הגישו לו כוס מים, אך הוא הגיב מיד: אני לא ציפור ששותה בחוץ, אני צריך לראות ולבדוק מה אני מכניס לפי…
הכרת הטוב על בדיקת דגים
היה זה בשנתו האחרונה של הגאון רבי ראובן יוסף גרשנוביץ זצ"ל, מראשי 'ישיבת הנגב', הוא היה רתוק לביתו ולא יצא מביתו אלא לשיעור השבועי. באחד הימים התקיימה שמחת חתונה של אחד מקרובי משפחתו, והוא הודיע שעקב חולשתו לא יוכל להשתתף בחתונה, אך למרבה הפלא, באותו היום הודיע רבי ראובן יוסף שהוא רוצה לנסוע מביתו בנתיבות עד לבני ברק להשתתף בשמחת חתונה שערך יהודי אחר. ואכן, הוא הטריח עצמו באפיסת כוחות לנסוע לחתונה, ואף התאמץ ורקד עם החתן והמחותנים.
לפליאת אבי החתן על הטרחה הרבה, הסביר ראש הישיבה: הלא חייב אני לך הכרת הטוב! זוכר אתה לפני כמה עשרות שנים יצא הקול שיש מיני דגים שצריכים בדיקה מתולעים, הואלת בטובך לבדוק עבורי את הדגים שלא אכשל באיסור אכילת תולעים, לכך חייב הייתי לבוא לחתונת בנך!
('גיליון 'תורה שבכתב)