נטל את כובע השבת שלו ונתנו לעני כדי שגם אותו ינסה למכור, אך הלה שכבר הורגל לקבל ממנו פמוטי כסף כעס מאד על רבי ישעיה, והחל לחבוט בו בפניו 

הרב אברהם פוקס

רבי ישעיהו ברדקי היה מגדולי ירושלים, וחי בה לפני כמאתיים שנה. רבים היו משחרים לפתחו לקבל עצה ותושייה ולהתברך מפיו, אף גויים רבים העריכוהו, ורחשו כבוד רב לרבי ישעיהו ולברכותיו, ומסופר על קיסר אוסטריה, שבעת חוליו שלח אליו שיתפלל בעדו בכותל המערבי.

מעשה באביון אחד מעניי ירושלים, שהופיע בפניו ביום שישי והתאונן על מר גורלו, וכי ביתו ריק מכל ואין לו מעות לקנות צורכי שבת. פשפש רבי ישעיה בכיסיו טלטל את קופת המעות שעמדה על שולחנו, אך מאומה, כסף אין, שולחן השבת בביתו של רבי ישעיה כבר היה ערוך לכבוד שבת ועליו שני פמוטות מכסף טהור, נטל את רבי ישעיה את אחד הפמוטות, ונתנו לעני שימכרנו ובכסף יקנה לעצמו צרכי שבת, שמח העני שמחה מרובה הודה לרבי ישעיה ואץ רץ למכור את הפמוט.

חלפו שבועות מספר והנה שוב העני בדלת, ושוב הוא מספר על עניותו ועל כך שביתו ריק מכל, וכסף לצרכי שבת אין, בלא אומר ודברים נוטל רבי ישעיה את הפמוט השני ומוסרו לעני, שמצדו מקבל את הפמוט בשמחה ורץ למוכרו, ולקנות בכסף שיקבל תמורתו את צרכי השבת.

לא ארכו הימים, וגם הכסף שקיבל תמורת הפמוט השני אזל, ולאן יפנה עכשיו? חשב העני לעצמו, ומיד שם את פעמיו כבראשונה לביתו של רבי ישעיה, כעת כבר לא נותר לרבי ישעיה במה לכלכלו, ולפיכך נטל את כובע השבת שלו ונתנו לעני כדי שגם אותו ינסה למכור ויעשה ממנו מטעמים לכבוד שבת, אך הלה שכבר הורגל בפמוטי כסף כעס מאד על רבי ישעיה, נטל את כובעו והחל לחבוט בפניו של רבי ישעיהו עם כובעו. אמר רבי ישעיה לעצמו, אם כך הוא נוהג בוודאי שרבו צרותיו עד למעלה מן הראש, נטל את ידו של העני ואחז בה בעדינות ונעימוּת ואמר לו: "אחי וידידי, הבה נצעד יד ביד ונאסוף עבורך כסף לצרכי שבת קודש!"…