- הורה לנכדו שהתחתן באותה שנה שהמנהג לא ללבוש קיטל בשנה הראשונה.
- נוהג להסב על מיטה, ומתחת ראשו כרים וכסתות, אומר שהמיסב צריך להישען על משהו, ואין מועיל לעשות הסיבה באוויר.
- נוהגים שהאוכלים על שולחנו, אין עושים קערה נפרדת משום דהכל נטפלים לעורך הסדר. אולם כן נהגו להעמיד שלוש מצות לפני כל ראש משפחה.
- מקפיד לקחת יין אדום לד׳ כוסות ומוסיף על זה שליש מים עקב שקשה עליו שתיית יין, ולשאר המסובים בסדר, שקשה עליהם שתיית היין, מתיר לשתות מיץ ענבים.
- מקפיד שהגביע ממנו שותה הד׳ כוסות יהיה מזכוכית, ומתחתיו מניח גביע מכסף [הכוס זכוכית בתוך גביע].
- נוהג ללבוש את השטריימל וכן את הגארט׳ל בליל הסדר כיוון דהוי כעומד בפני המלך.
- אף שהנכדים שואלים 'מה נשתנה', מ"מ מורה גם לבנו הגראי״ש שישאל.
- במרור אוכל חזרת, ושיעור מרור בחריין היא כשליש ביצה, [אם יש לו אפשרות אוכל גם חסה מרה או עולשין].
- אומר שאביו מרן הקהילות יעקב זצ״ל אמר ששיעור כזית מצה – במצת עבודת יד עגולה, הוא ככף יד אדם בינוני, כשהאצבעות צמודות זו לזו.
- את היין ששופכים מהכוס באמירת המכות, מורה שלא שותים אלא שופכים זאת ,ומספר שבחו״ל היו נותנים זאת לגוי שישתה את המכות.
- רבינו וצאצאיו מגיל י״ג אוכלים רק מצות יד ואילו הנשים מצות מכונה.
- היה אומר תדיר שמה שאמרו חז״ל, מצוה לספר עד שתחטפנו שינה, כוונתם, עד שהוא עייף.
- כשליל הסדר חל בשבת, מקדש מיד בבואו מבית הכנסת, ולא אומר קודם הזמירות שאומרים בשבת.
- אצל רבינו בליל הסדר אוכלים שרויה.
- הרבנית ע״ה היתה נוהגת לפתוח הדלת לאליהו הנביא, קודם אמירת "שפוך חמתך״, ומכריזה בהתרגשות "ברוך הבא", כפי שראתה בבית אביה וסבה הגדולים.
- המנהג הוא שבליל הסדר נועלים את הדלת פעם אחת ולא כבכל יום.
- לנוהגים שלא לאכול שרויה, מתיר לאכול מאכלים שנתבשלו בסירים של אוכל שרויה, דלא החמירו בזה.
- לחתן נכדתו שנוהג לא לאכול שרויה, הורה שיכול לעשות התרת נדרים על זה.
- כמה פעמים שמצה שנפלה על הרצפה התיר לנקות אותה קצת ואפשר לאוכלה.
- מקפיד שייחדו מגבות ומפות מיוחדות לפסח.
- לא נהוג אצל רבינו לומר בליל שביעי של פסח 'אז ישיר'.
- הקפיד שלא יסדרו את כלי הפסח בערב שביעי של פסח, על מנת להטמינם לשנה הבאה דזהו טירחא בחול המועד.
(ידידי יושר)