כיצד מתעטפים בטלית לפי כל השיטות? │ ומדוע יש עניין לכסות את הראש בטלית? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות 'הנהגת אדם בבוקר' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ח' סעיפים ב' – ה']
סדר עטיפת הטלית
מעיקר הדין, עטיפת הגוף נחשבת לעטיפה, אבל אנשים שמגלגלים את הטלית מאחורי הצוואר כמו צעיף, לא יוצאים בזה, ולא מקיימים בזה מצות ציצית, אבל כדי לקיים מצות ציצית, צריך לעטוף את עצמו בטלית, ומבואר, שעיקר העיטוף הוא גם כאשר אדם עוטף את הגוף בלבד, בין אם הראש מכוסה בטלית, ובין אם הראש אינו מכוסה בטלית, ולכתחילה, כדי לצאת ידי חובת כל השיטות, אנחנו מהדרים, שבשעת הברכה, אדם עוטף את ראשו בטלית, דהיינו, הוא מניח את הטלית על ראשו עד פיו, ומשליך את הד' ציציות לצד שמאלו, ובעיטוף הזה יוצאים לכולי עלמא ידי חובת ציצית, ולא כאותם שזורקים את הטלית עד חצי הגוף, אלא צריך להניח את הטלית על ראשו עד פיו, ולאסוף את ארבעת הציציות, ולהשליך אותם לצד השמאלי, ולשהות כך כדי הילוך ד' אמות, ויכסה ראשו בטלית, שזה מביא ליראת שמים, ויכסה ראשו בטלית מתחילת התפילה ועד סופה.
מיקום הציציות בטלית
אדם הלובש טלית קטן, באופן עקרוני, מעיקר הדין במה שהוא עוטף את גופו בציצית, בזה הוא מקיים מצות ציצית, ולא צריך גם להניח על ראשו, ובכל זאת כתוב בשולחן ערוך, שטוב להניח את הטלית קטן גם על ראשו, כדי לקיים את העיטוף מהודר לכולי עלמא, ולכן, גם טלית קטן טוב להניח על ראשו, אבל אלו הפוטרים את ברכת הטלית קטן בטלית גדול, אינם צריכים כלל לעטוף בטלית קטן, ויש הנוהגים, שאותם שתי ציציות שהיו מלפניו, לא יהיו מאחריו, וכמו במשכן, כל קרש היה לו את המקום המדויק שלו, ולכן עושים כמין משי בראש הטלית, כדי לדעת באיזה צד הטלית מונחת, ולא לשנות, אבל המשנה ברורה מביא בשם האר"י, שאין להקפיד על העניין, ויחזיר שתי ציציות לפניו, ושתיים לאחריו, כדי שיהיה מסובב במצוות, ויש עניין שלא לשנות את המיקום של הציציות.
ברכה אחת לכמה בני אדם
אם כמה אנשים בבת אחת מתעטפים בטלית כל אחד בטלית שלו בבת אחת, יותר טוב שאחד יברך ברכה אחת לכולם, כי ברוב עם הדרת מלך, ולא שכל אחד יברך לעצמו, ולעניין ברכת שהחיינו, מביא המשנה ברורה בשם הפרי מגדים, שכל אחד יברך לעצמו, ויתכן, שברכת שהחיינו זה עניין של הרגשת הלב, שאדם שמח, וכנראה בזה יש יותר עניין שכל אחד יברך לעצמו, ולא שאחד יפטור את חברו, ואם רצו, אחד יברך על הטלית, ואחרים יענו אמן, ויש בזה עניין מיוחד, כיוון שהוא רוצה לצאת בזה ידי חובת המצוה, ובכל זאת אם לא ענה, יצא ידי חובתו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א