החזון איש לא היה נוהג לאפות בערב פסח (״דינים והנהגות״ חזו״א פרק י״ז). בלישת המצות, היה מקפיד למעט במים ביותר שתהיה העיסה יבשה ולא תהיה נדבקת לכלי העריכה ולמקלות שמכניסים בהם את המצות לתנור (שם).
מתוך מכתב שכתב מרן החזון איש זצ״ל לעוסקים באפיית מצות שלו
- יאמרו בתחילה שכל שיעשו בעסק אפיית המצות עושין לשם מצות מצוה.
- המים ישאבו ממעין בשעת שקיעת חמה, וילינו י״ב שעות בבית שלא הוסק.
- ירקדו הקמח בנפה חדשה או כעין חדשה.
- הצפחת ששואבין הקמח חדשה או כעין חדשה.
- לא יתנו מים שלא לנו במים שלנו.
- כלי לשאיבת המים תהא של זכוכית.
- לא תלוש יותר מקילו קמח בבת אחת.
- תזהר שלא להעדיף המים והעיסה תהא בלילתה קשה ככל האפשרי.
- להיות הכלים כולם בדוקים ע״י בקי בדקדוק ויהיו נקיים מפרורי חמץ בעת התחלת האפייה, אבל באמצע האפייה אין להפסיק בשביל הניקוי.
- שלא תהא העיסה מהתחלת הלישה עד בואם לתנור בלי עסק.
- כלל עסק המצה יהיה בבית שלא הוסק ולא כנגד החלון בזמן שהחמה זורחת.
- המקלות יתחלפו בכל פעם ויהיו מקלות הרבה ולא יתנו מצה על מקל נפשר.
- מרדה שמוציאין בה המצות מהתנור ילבנו באור כי מרוב התשמיש יש לחוש שנגעה בדבר שיש בו חשש חמץ.
- ע״ד התרומות ומעשרות מהקמח.
- אין לקמץ הוצאות המצות ולא לחוס עליהן כלל.
- לא יתערבו המצות בשל אחרים שלא לגרום ספיקות בחלה, אלא ייחדו המצות לבדיהן בעת אפייה.
- התנור יהא חם ממהר לאפות, ואל יאפו בשעה שכבר נצטנן התנור והאפייה משתהית.
(נדפס ב״קובץ אגרות״ ח״א איגרת קפ״ה)
מכתב שכתב הרב מבריסק זצ״ל לעוסקים באפיית מצות שלו
א. בכל פעם ששופכים המים יאמרו לשם מצות מצוה.
ב. גם העוסקת בלישה תאמר בכל תחילת לישה לשם מצות מצוה.
ג. בכל עיסה להחליף את הקערה ולמוסרה לניקיון.
ד. לאחר כל עיסה תרחץ עוסקת בלישה את הידים היטב, ולנקות תחת הציפורנים שלא ישאר שום פירור עיסה.
ה. המגלגלות ירחצו את הידיים לאחר כל עיסה ויאמרו לשם מצות מצוה.
ו. גם האופה יאמר לשם מצות מצוה כשמכניס את המצה לתוך התנור (כשמושיב את המצה תוך התנור).
ז. כל 15 דקות להעביד את המרדדים (המחרר) מעל גחלת רותחת כדי שישרף אם נשאר פירור עיסה.
ח. לאחר כל עיסה להחליף את העצים המגלגלים ולנקות אותן עם נייר זכוכית.
ט. לכל מצה מקל נפרד, והמקל הקודם ינוקה עם נייר זכוכית ויעמוד (בצד) להתקרר.
י. המגלגלות לא יפסיקו מלגלגל עד שהמצה תנטל (לרידוד) [לחירור], ע״ז צריך שיוקבע איש מיוחד שיקח המצה מאת המגלגלת וימסרנה (להמרדד) [למחרר].
יא. שיהיה איש מיוחד שיקח המקל מאת האופה ויתן לו אחרת.
יב. העומד ליד התנור ישגיח שלא (תעלה) [תשכב] מצה אחת על השניה ולא יגעו זה בזה לא בתוך התנור ולא לאחר שיוציאם עד שיתקררו.
יג. אם נגעו שני מצות זה בזה בתוך התנור, לא יוציאום רק ישרפו שניהם גם אם רואים בתוך התנור מצה כפולה לא יוציאוה, ואם הוציאום יחליפו המרדה עד שילבנוה קצת על האש.
יד. לאתר כל עיסה לנקות הפחים ולהפכם לצד השני, ואח״כ להחליפם באחר.
טו. לא להוציא שום מצה מהתנור עד שלא נאפית היטב, ואם מבחינים במצה שהיא רכה לא לערבה עם האחרות.
(נדפס בספר ׳ימצה שמורה״ עמי' רמ״ג)
(ע"פ גליון חוקי חיים)