את הדירה שלי כבר מכרתי. אין לי שום דרך אחרת לשלם עבור הדירה החדשה. מדובר בביטול חוזה עם נזק של מאות אלפים, שלא לדבר על כך שנצטרך לוותר על החלום של הדירה החדשה, וכל המאמצים של החודשים האחרונים היו לשווא..

להלן סיפור מופלא המעובד מתוך העלון 'בטחוני בבורא עולם'. יש בו כדי ללמד אותנו כי כאשר האדם בוטח רק בבורא עולם, אזי זוכה לראות ניסים מעבר לגדר הטבע.

הרב דניאל דעי סיפר: גרנו בביתר בדירה קטנה ברחוב 'אור החיים'. המשפחה גדלה ב"ה. נוצר צורך דחוף לעבור לדירה גדולה יותר. אחרי חיפושים רבים מצאנו דירה המתאימה לצרכים שלנו ברחוב 'פחד יצחק'. מכרתי את הדירה הישנה בסכום של מיליון ושלוש מאות אלף ש"ח. היה צריך לשפץ את הדירה החדשה. כדי לבצע את העסקה נאלצתי לקחת משכנתא בסכום מיליון ש"ח. התהליך לא היה קל. הבנק מתחיל לבדוק אותך לעומק ולרוחב. צריך להציג הכנסות מאוד גבוהות ולהראות אמינות. בשעה טובה העסק התקדם, הכל היה מסודר פחות או יותר. התכוננתי להעברת הדירה. באחד הימים עשיתי קניות ברשת 'יש חסד' ושילמתי בצ'ק.

בקופה ביקשו ממני מספר תעודת זהות לפני קבלת הצ'ק. למרות שהצ'ק לא היה שלי, אמרתי בלי לשים לב את מספר הזהות שלי. הקופאי הקליד את המספר ופניו נחמצו. "אתה מסורב', אי אפשר לקבל צ'קים ממך". הוא רמז לי כי לא מדובר בסירוב הקשור לרשת אלא בעניין יותר רציני. עליתי למנהל המרכול שבדק את הנושא. התברר שהוטל עלי סימון שלילי מטעם בנק ישראל.

זה אומר שהסימון הזה ילווה אותי כ'אות קין' בכל אשר אפנה. פניתי לבדוק במה מדובר. התברר שמדובר בדו"ח חניה של עיריית-ירושלים שלא שולם מלפני שלוש שנים ועכשיו הם נזכרו להפעיל עלי עיקול חמור… הסימון הזה הולך ללוות אותי חמש שנים תמימות. כשהבנתי את המשמעות, חשתי שאני מאבד את שיווי משקלי. אף בנק בעולם לא יתן לי משכנתא במצב כזה. את הדירה שלי כבר מכרתי. אין לי שום דרך אחרת לשלם עבור הדירה החדשה. מדובר בביטול חוזה עם נזק של מאות אלפים, שלא לדבר על כך שנצטרך לוותר על החלום של הדירה החדשה, וכל המאמצים של החודשים האחרונים היו לשווא…

התנחמתי בכך שלפחות אני מודע כעת למצב העגום. אילו לא הייתי מוסר עכשיו בטעות את מספר הזהות שלי הדבר היה מתגלה בשעת האמת של לקיחת המשכנתא ועוגמת הנפש היתה עוד יותר גדולה. שקלתי בדעתי מה אני עומד לעשות כעת. לבסוף קיבלתי החלטה: בדרך הטבע המצב אבוד. החלטתי שאני פונה אך ורק למי שבאמת יכול לעזור- ריבונו של עולם. אני לא מעדכן את רעייתי, לא את היועץ משכנתאות, לא את המוכר ולא הקונה. אני פועל לבדי מול בורא עולם שרק הוא כל יכול.

התפללתי מקירות לבי. כלפי חוץ המשכתי לנהל עניינים כרגיל. אחרי כל פעולה טכנית התפללתי. לפני כל צעד בירוקרטי פניתי לבורא עולם: "אנא אבי שבשמיים, עמוד על ימיני וסמכני! כל מה שאני מבקש הוא דירה המרחיבה את הדעת כדי לגדל בה את ילדי לתורה ולמעשים טובים".

יום אחד אני מקבל שיחת טלפון מהיועץ: "תבואו עכשיו לבנק, שניכם!"- "מה קרה?", שאלתי והיועץ ענה: "אתה מקבל משכנתא עכשיו'. אני אסביר לך אחר כך. זה ממש דחוף!". "אבל טרם הגיע הז…" – "משכנתא עכשיו". אמרתי שאני אישית יכול להגיע אבל רעייתי לא נמצאת באזור. "אל תדאג".

מיהרתי לסניף הבנק במרכז ירושלים, שם כבר ציפה לי יועץ המשכנתאות ליד פקיד שעמד מוכן. הם נתנו לי חבילת ניירות בעובי מדריך טלפון והורו לי לחתום על כל הדפים. שאלתי "מה זה" והם אמרו לי: "זו המשכנתא, רוצים לסגור את זה היום". חלק ניכר מהמסמכים שלי חסרו עדיין. כשניסיתי לשאול שאלות נוספות היועץ תקע את אצבעותיו בין צלעותיי לרמז לי שאשתוק. כשסיימתי לחתום על כל הדפים הצפופים, למעלה ולמטה וגם בצד ימין בראשי תיבות, היועץ הבהיר לי שהוא נוטל כרגע את המסמכים לביתו ובערב אבוא עם רעייתי כדי שתחתום גם היא…

בערב עשינו כדבריו אולם מיליון שקלים כבר היו מופקדים בחשבוני! המשכנתא הועברה עוד לפני החתימות… עכשיו כבר יכולתי לשאול את היועץ לפשר החיפזון המוזר. הוא הסביר לי שהיום הוא היום האחרון בחודש הלועזי. לבנק היה חשוב מאד להגיע למספר מסויים של משכנתאות שבוצעו בחודש הזה.

כדי למלא את האינטרס הזה נשכחו כל הנהלים הקפדניים. לא הועברתי בדיקת למרות שכבר חלפו שלושה חודשים מתחילת התהליך. המשכנתא לא הועברה לביקורת לידי המחלקה האמונה על כך. פשוט קיבלתי משכנתא כמו מגמ"ח במאה שערים. ברוך השם העסקה בוצעה על צד היותר טוב, ולי לא נותר אלא להודות למי שמנהל את הכל, בו חסיתי, אליו פניתי, ולא בושתי, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.

(פניני עין חמד)