וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה (כה, ב)
בני ישראל נצטוו להרים תרומה למשכן ה'. 'תרומה' מלשון התרוממות, ללמדנו כי בנתינה שנותנים לאדם אחר מתרומם הנותן עצמו. ואמנם, פעמים זוכים אנו לראות בעינינו שכשאדם מתמסר לעזור לזולת ולרומם אותו, מגלגל הקב"ה את הדברים כך שהוא עצמו ירוויח מכך בסופו של דבר;
רבי רפאל שמואלביץ זצ"ל, ראש ישיבת מיר ובנו של רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, נפטר לאחר מחלה קשה. לא ידוע על טיפול לאותה מחלה, אולם כאשר עמד על סף מוות התגלתה תרופה ניסיונית שאולי תוכל להועיל לו. הוא טס לארצות הברית וקיבל את אותו טיפול ניסיוני. בחסדי שמים הצליח הטיפול והעניק לרבי רפאל עוד שנה של חיים, שבה הצליח לתפקד באופן יחסי.
הצורה בה התגלגל סיפורו של אותו טיפול – הפליאה את כולם:
עשרים שנה קודם פטירתו הגיע בחור מארצות הברית ללמוד בישיבת מיר. באחד הימים ישב אותו בחור ולמד, ועלתה במוחו קושיה. הוא לא מצא אדם לשאול, והחליט לדפוק על דלתו של ראש הישיבה. רבי רפאל פתח לו, שמע את קושייתו ותירץ אותה בבהירות אופיינית.
הבחור נהנה כל כך מן התשובה של ראש הישיבה שסידרה בראשו את הראשונים והאחרונים, עד שאזר אומץ וביקש שראש הישיבה ילמד אתו חברותא. רבי רפאל ביקש להרהר בדבר, ולאחר זמן החזיר לבחור תשובה חיובית, והם קבעו ללמוד שעה אחת מדי יום. כעבור זמן התארכה השעה לשעתיים, ולבסוף גלשה לשלוש. הקשרים בין הרב לתלמידו התהדקו מאד, עד שהבחור הפך ליד ימינו של הרב.
חלפו שנים, הבחור התארס בשעה טובה ומוצלחת עם בחורה אמריקאית, ולסידור קידושין בחתונתו שעמדה להתקיים בארה"ב הזמין את רבי רפאל.
בדרך כלל הקפיד רבי רפאל שלא לצאת מן הארץ, אך הבחור הפציר בו מאד, ואמר שהוא כל כך קשור אליו עד שאינו יכול לדמיין שמישהו אחר יעשה זאת. לבסוף נעתר רבי רפאל להפצרותיו וטס לארה"ב עם הרבנית לחתונתו של אותו תלמיד קרוב.
חלפו עשרים שנה. במהלכם הספיק הבחור לעלות ארצה עם אשתו, והמשיך גם כאברך ללמוד בחברותא עם רבי רפאל, והנה חלה רבי רפאל במחלתו הקשה. לאותו תלמיד נודע שיש בארה"ב רופא שמתמחה בעניין זה. הוא טס אל אותו רופא באופן מיוחד, נכנס והתחנן לפניו שיציל את הרב שלו.
בתחילה סירב הרופא לשמוע על כך, רבי רפאל לא עמד בתנאים הנדרשים לקבוצת הניסיון, ואם ייכשל הטיפול יגדיל הדבר את אחוזי הכישלון, והתוצאה המיידית תהיה חבלה ישירה במאמציו העצומים לקבל על התרופה שלו אישור רפואי. אולם התלמיד לא הרפה ממנו. הוא חזר וטען כי למרות שיש כאן סיכון גדול, אין להם מה להפסיד, משום שהרופאים בארץ כבר נואשו מחיי ראש הישיבה. לבסוף נעתר לו הפרופסור כשהוא מודה שהוא עושה כעת דבר שמעולם לא עשה.
מיהר התלמיד לחזור ארצה, והעלה את רבי רפאל והרבנית למטוס כשהוא, כמובן, מתלווה אליהם ועוזר להם בכל עניין. בחסדי שמים הצליח הטיפול הרפואי, ורבי רפאל קיבל עוד שנת חיים – מתנה שאין לה שיעור!
מדהים לראות את יד ה'! תלמיד צעיר מבקש להתרומם, וראש הישיבה מפנה עבורו מזמנו היקר, ובמאמץ מיוחד טס כדי לסדר לו קידושין בארה"ב. עשרים שנה לאחר מכן מתברר כי אותה תרומה והרמה הועילה לו עצמו באופן אישי, והעניקה לו עוד שנת חיים.
נזכיר לעצמנו כי אין מעשה שנאבד ונשכח. כל מאמץ שלנו נרשם לטובתנו, וכל התרוממות שאנו מרימים אחרים – בסופו של דבר תרומם אותנו עצמנו.
(רבי גואל אלקריף שליט"א – שש באמרתך. תשו"ח להוצאת הספרים 'יפה נוף')