התקשר אלי ידיד, פקיד בנק. בסניף ירושלמי "יש לי עבורך סיפור טרי ומאומת לעלון. אני עד לסכום נכבד שהופקד זה עתה בחשבון בנק, ומסתיר מאחוריו סיפור השגחה מדהים".
"מדובר בידיד קרוב שלי, אשר יש לנו קשרי ידידות עמוקים כבר למעלה משני עשורים. התלמיד חכם הנ״ל ממית עצמו באהלה של תורה ויושב בבית מדרש בירושלים והוגה בתורה מבוקר ועד ערב.
הפרק הראשון בשרשרת הסיפורים היה עת הגיעו בנותיו של אותו תלמיד חכם לפרק 'האיש מקדש', הוא נכנס למרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי זצוק״ל ושאל: 'הקב״ה זיכה אותי בשתים עשרה בנות צנועות וחסודות ונפשי חושקת להשיאם לחתנים תלמידי חכמים, אך כיסי ריק, ואין בידי לתת עבורן דירות כמקובל בציבור הישיבתי אליו אני משתייך. מה עלי לעשות?'
שאל אותו רבי חיים: 'מה אתה עושה בחי היום יום?' 'אני יושב ולומד, והוגה בתורה משוש חיי׳, 'אז מה הבעיה שתיסע לחו״ל, ותשב גם שם ללמוד?' שאל – פסק רבי חיים. מאז כך הוא נוהג כשנזקק להשיא את אחת מבנותיו, ובכל פעם רואה חסדים מופלאים והשגחה פרטית מדהימה. כמו הסיפור שלפנינו, שהסתיים לפני שבועיים", ממשיך פקיד הבנק. "לפני כחודש עדכן אותי ידידי שהוא יוצא לארה״ב למשך שישה שבועות. נפרדנו לשלום, כמה הופתעתי לראותו נכנס לסניף, כשעוד לא חלף אפילו שבוע וחצי מנסיעתו.
ידידי ראה את פליאתי וסיפר: 'יצאתי לדרכי ביום רביעי בשבוע שעבר. שמתי פעמיי לעיר התורה לייקווד, שם הזמין אותי במאור פנים יהודי טוב להתארח בדירת האירוח הצמודה לביתו, בפינת הרחוב, ניצב לו בית מדרש מרווח, בו מצאתי את שאהבה נפשי. מקום שקט להגות בתורה. התפללתי שחרית במניין הראשון, ועד חצות ליל הייתי מתענג שם על ה׳ ונועם תורתו. לאחר כשבוע. אחד המתפללים שם, איש נעים הליכות פנה אלי 'שמתי לב שהחל מהשכם בבוקר ועד שעת חצות אתה נמצא בבית המדרש?!'. הסברתי לו את העניין. הלה שאל לשמי, כתובתי בישראל והטלפון שלי. למחרת, ביום רביעי, הלה מתקשר ומבקש שאגיע למשרדו במנהטן אמרתי לו שאשמח להיפגש אתו כאן בבית המדרש או בביתו בליקווד, אני חושש לטוהר נשמתי ומראות אסורות אותם אאלץ חלילה לפגוש בדרכי לפגישה.
'אין בעיה. אני שולח 'הובר', נהג שיקח אותך למשרדי', אמר הגביר, 'כך לא תצטרך להגיע לניסיונות מיותרים בשמירת העיניים'. 'להצעה כזו לא יכולתי לסרב׳, המשיך ידידי הת״ח לספר. 'כשהגעתי למשרדו הבנתי שמדובר ביהודי אמיד מאוד. הלה הכניסני לטרקלין מפואר. הושיב אותי על אחת הספות היוקרתיות, כשהוא משתרע על הספה למולי, מותח רגליו על שולחן הזכוכית היוקרתי: 'תגיד לי, ר׳ פלוני: כמה חסר לך כרגע להוצאות החתונה הקרובה?' 'כארבעים אלף דולר'. 'תגיד לי בכנות אם אני נותן לך כעת 40,000$ אתה חוזר לישראל הלילה?׳ 'אני חייב להיות בברוקלין לפני שאחזור. אוכל לחזור לישראל בעז״ה מחר בצהרים'. 'עשינו עסק'. הוא העביר לי במיידית 40,000$, תוך שהוא מזכיר לי שהעסקה על דעת שבשבת הקרובה אני נמצא בביתי. אכן בשבת כבר הייתי בבית ב״ה כשבאמתחתי מלוא הסכום הדרוש לי לקראת החתונה הקרובה". מסיים פקיד הבנק את עדותו האישית – מכלי ראשון, כשהוא מוסיף את התרגשותו על כוח התורה והעמלים בה.
(התחזקות וביטחון – זרע שמשון)