אדם שקם בהשכמה הרבה לפני התפילה האם יברך אשר יצר? │ ומדוע התירו ליטול ידים בבוקר במים הפסולים לנטילת ידיים לסעודה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות 'הנהגת אדם בבוקר' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ד' סעיף א']
הטעמים לנטילת ידיים בבוקר
חז"ל תיקנו לנו לברך כמה וכמה ברכות בבוקר, ונבאר כאן את ברכת על נטילת ידיים,
כאשר אדם קם ממיטתו בבוקר, תיקנו חז"ל, שייטול את ידיו ויברך ברכת 'על נטילת ידיים', ונחלקו הראשונים, מדוע תיקנו חז"ל שאדם יצטרך ליטול את ידיו בבוקר, דעת הרא"ש, משום שבמשך הלילה כאשר אדם ישן, מסתבר שהידיים שלו נגעו בבשרו במקומות המטונפים ובמקומות המכוסים, משום שידיים עסקניות הם, ולכן, כאשר קם בבוקר ורוצה להתפלל או לקרוא קריאת שמע, תיקנו חז"ל, שייטול את ידיו ויברך ברכת 'על נטילת ידיים', והרשב"א חולק וסובר, שטעם נטילה זו היא, משום שכאשר אדם קם מהשינה בבוקר, הוא נעשה כמו ברייה חדשה, שנאמר, 'חדשים לבקרים רבה אמונתך', ולכן, כאשר קם ממיטתו ליום חדש לעבודת הבורא, כמו שהכהן לפני תחילת עבודתו היה נוטל ידיו מהכיור, כך אדם הקם ממיטתו בבוקר, צריך ליטול את ידיו לעבודת בוראו של משך היום, ובאמת, מטעם זה כתוב גם שיברך 'אשר יצר', כיוון שבכך הוא מודה לה' על כך שנעשה ברייה חדשה, ובאמת כתב הפרי מגדים, שמי שהיה ער בלילה ולא ישן, לא יברך ברכת 'אשר יצר'.
ברכת אשר יצר בהשכמה מוקדמת מאוד
הביאור הלכה מביא בשם החיי אדם, שאדם שקם בבוקר מוקדם הרבה לפני התפילה, ועשה את צרכיו, הדין הוא שלפי הרא"ש לא צריך לברך על נטילת ידיים, כי מסתבר שלפני התפילה, הוא יצטרך שוב להטיל את צרכיו, וממילא אז הוא יצטרך לברך אשר יצר, שהרי לפי הרא"ש, הסיבה שנוטלים ידיים היא משום כבוד התפילה, אבל אותו אדם שקם הרבה לפני כן, ומסתבר שלפני התפילה יצטרך שוב להטיל את צרכיו, שיברך על נטילת ידיים בפעם השנייה, ומקשה הביאור הלכה, הרי כל זה מסתדר לפי הטעם של הרא"ש, אבל לפי הטעם של הרשב"א שסובר שהטעם לנטילת ידיים בבוקר היא משום שנעשה כברייה חדשה, ממילא איך הוא ייצא ידי חובת ברכת על נטילת ידיים כשהוא מברך לפני התפילה, על מה שהוא נטל ידיים בבוקר השכם, הרי לפי הרשב"א צריך לברך על הנטילת ידיים שנטל בבוקר השכם, כיוון שכבר אז הוא נעשה כברייה חדשה, ואיך ברכת על נטילת ידיים שמברך לפני התפילה, תפטור את הנטילה שנטל בבוקר השכם? ומביא הביאור הלכה, שיכול להיות שלפי הרשב"א חז"ל תיקנו לסדר את הכל על סדר הברכות.
נטילת ידיים בבוקר במים הפסולים לנטילת ידיים לסעודה
אפילו מים שפסולים לנטילת ידיים לסעודה, כגון, מי שנשתנו מראיהם, או מים מלוחים או סרוחים שהכלב לא יכול לשתות מהם, כשרים לנטילת ידיים לשחרית, כיוון שנטילת ידיים של שחרית היא רק משום נקיות, אבל יש אומרים שלא יברך עליהם, והסכימו האחרונים שיברך עליהם.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א