השבת של הקבלן ביפו
סיפר כ"ק מרן הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א, סיפור ששמע מתלמיד חכם נאמן, אשר אביו היה מתושבי יפו ולפרנסתו שימש כקבלן בנייה. בימים ההם הוא עמד לקראת בניית עשרה בניינים באחת הערים החדשות, ולשם כך הוא הזמין חביות ענקיות של מלט עבור הבנייה.
היה זה באחד הימים בתחילת הקיץ, כאשר חביות המלט הגיעו בערב שבת אל אתר הבנייה, שם הושארו פתוחות ללא מכסה, במטרה להשתמש בהן לאחר השבת. והנה בהגיע סמוך לכניסת השבת, כאשר הקבלן כבר ישב בביתו ביפו, וגם כל הפועלים היהודים חזרו לביתם, התקדרו לפתע השמים בעבים, והיה ברור כי בכל רגע עלולים לרדת גשמי זלעפות שעלולים לקלקל את כל המלט. הפסד כספי עצום!
מיד הופיעו כמה מפועליו אל ביתו, והציעו כי למען הצלת ממונו הם ייסעו לאתר הבנייה, עם עגלות טעונות קרשים, בהם יוכלו לכסות את החביות, אולם הקבלן שהיה ירא שמים, וידע כי נסיעה כזו תהיה כרוכה בחילול שבת ח"ו, ענה: אינני מוכר את השבת תמורת כל הון שבעולם, ואני מזהיר ששום יהודי לא יחלל שבת עבורי.
באותו ליל שבת אכן ירדו גשמים עזים בארץ, והיה ברור שהמלט היקר בוודאי התקלקל. אולם אותו יהודי ערך את שולחן השבת שלו בפנים צוהלות, שר את הזמירות, ואחרי הסעודה למד חומש ורש"י כהרגלו, כאילו שום דבר לא קרה, כשהוא מקיים בעצמו 'כאילו כל מלאכתך עשויה'.
רק במוצאי שבת לאחר שהבדיל על הכוס, החליט לנסוע אל אתר הבנייה לראות את הנזקים, אך לתדהמתו גילה כי כל חביות המלט שלו מכוסות היטב בקרשים כראוי וכיאות, ולא נגרם להם כל נזק!
לאחר מכן נודע, שאנשי חברת 'סולל בונה', אשר בנו בניינים בשכונה אחרת בעיר, ואף אליהם הגיעו חביות של מלט, שלחו את אנשיהם לכסות את המלט שלהם, אך בחשכת הלילה הגיעו הפועלים שלהם בטעות לשטח הבניה השייך ליהודי זה, וכיסו את החביות שהיו שייכות לו, במקום לכסות את החביות של חברת סולל בונה, וכך ניצל כל רכושו…
להקדים את הרוגע
כאשר שהה הגה"ק בעל 'קדושת ציון' מבאבוב זי"ע הי"ד בעיר 'קרעניץ', היה מקבל את השבת בשעה מוקדמת מאד, וביאר טעמו: היות והוא עמוס בדאגות וטרדות מהחובות שהצטברו מניהול רשת הישיבות שלו, חובות שהטרידו מאד את נפשו, על כן הוא מקבל את השבת בשעה מוקדמת, כי כאשר בא יום השבת צריך יהודי להסיח דעת מכל הטרדות והדאגות, ולחשוב כאילו כל מלאכתך עשויה, ועל ידי שהוא מקדים לקבל שבת הוא מרוויח עוד שעות בלי דאגות וטרדות!
נס שיש שבת
מעין זה התבטא הגה"צ רבי גדליה אהרן קעניג זצ"ל, רבה של קהילת ברסלב בצפת, אשר נשא על שכמו עול כבד של חובות כספיים להקמת מוסדותיו. בשיעור שמסר פעם בליל שבת קודש נענה ואמר לשומעי לקחו: יש לנו נס שהקב"ה נתן לנו את יום שבת קודש, כי לולא זאת, מי יודע אם היה אפשר לנו לסבול את הצער ועוגמת הנפש ברצף אחד ארוך בלי הפסק, אבל כעת כשיש כל שבוע יום שבת, הרי בהכרח להפסיק את הדאגה ולחשוב 'כאילו כל מלאכתו עשויה', ומאחר שפעם בשבוע מפסיקים מלחשוב על הדאגות, כבר יותר קל לשאת את המשא. נס שיש לנו שבת!
(גיליון 'תורה שבכתב')