"שלום, ברוך השם. החבר'ה יושבים ונבחנים פה במבחן הגדול מעל אלפיים דף. יש לנו פה אחד מחשובי הנבחנים בית שמש, הרב משה אהרון פייג, שלום וברכה. השאלה הראשונה היא איך אומרים איפה הכל התחיל, איך מתי הצטרפת לדרשו ומתי הצטרפת למסגרת?"
"אז אני הצטרפתי בתחילת המחזור הקודם, בסוף תשע"ב"
"וואו, לפני שלוש עשרה שנה כבר"
"הייתי חתן אז. הרבה שלנו, הרבה משומרי אמונים זצ"ל היה אז בבית חולים, והשווער שלי הציע לי, הציע לי להצטרף. לזכות הרבה מתחילים באב, הרבה נפטר באלול, שלוש שבועות אחרי זה. התחלתי, כשאחזו בברכות, דף ע', אז התחלתי. נו. השלמנו את זה מהר, ברוך השם".
"ומאז הצטרפת כבר מיד לדרשו, למבחנים החודשיים?"
"כן, עשיתי מהתחלה מבחנים חודשיים, בתור בחור הספקתי כמה מבחנים. הגעתי בערב שבת שבע ברכות למבחן בבית כנסת הגדול בבני ברק".
"וואו. ומיד הצטרפת גם למבחנים המסכמים של מאה עשרים?"
"המבחנים המסכמים עשיתי כמה ראשונים, אבל להיכנס למלגות צריך במסלול הבא, אז המסלול הזה יותר רציני".
"בעצם עשית מחזור שלם כל חודש נבחנת שלושים דף?" "כמעט כל חודש, כן".
"אחרי זה הגיע המחזור החדש…"
"במחזור החדש שקיבלתי מכתב שאני יכול להצטרף באופן מלא. זה אנדערע ווערט'ע באידיש"
"כן, זה משהו אחר, אתה בפנים. ופשוט המשכת בתוכנית כל חודש?"
"ברור לשם, זה משהו גדול. הייתה לי תקופה קשה בחורף. ואני פשוט לא יכלתי לעשות שתי מבחנים. אני באמת, בלי להיכנס לפרטים, שתי מבחנים חודשי. וקיבלתי מכתב מדרשו שלפי התקנון, זה לא בדיוק מתאים לתקנון. אבל אני החלטתי להילחם על זה, כי אני ראיתי שאם אין לי את המבחנים האלו, אז אני לא מגיע לסיום הש"ס".
"אתה חייב את המסגרת".
"אם אין לי את המבחנים של דרשו, אני לא אגיע לסיום הש"ס. אז התעקשתי, ויתרו לי, אמרו לי, אתה אפילו לא צריך להשלים את זה. אמרתי להם את הסיבה, כן".
"נו, הצטרפת?"
"והמשכתי, ברוך השם".
"ומה ההרגשה שאתה נכנס עכשיו פה לאולם הגדול? אני לא מדבר פה על העולם, אני מדבר עליך לבד".
"ההרגשה להיות חלק מכזה קידוש השם גדול, של כל כך הרבה לומדי תורה שכל כך הרבה אנשים משקיעים בזה, הרבה אנשים חוץ מהסדרים של היום-יום. באמת, קידוש השם גדול, להיות חלק מכזה דבר גדול"
"שכוייח השם יעזור שתזכה לסיים ולהיבחן על כל הש"ס"
"אמן אמן"
"הרבה, הרבה הצלחה".