סיפר מרן רבי יצחק זילברשטיין שליט״א:
הייתי עד פעם למעשה שאירע עם הסבא שלנו, הגאון רבי אריה לוין זצ״ל, והיה זה במהלך ביקור שעשה נשיא בית המשפט העליון של ניו יורק בארץ הקודש.
הנשיא הנ״ל היה נוכח בעת טקס לשחרור גנבים ופושעים, שסיימו את תקופת מאסרם והשתחררו לנפשם. הנשיא פנה אל אחד האסירים ושאלו: "אמור נא לי, האם אתה בטוח שבצאתך את הכלא לא תגנוב יותר?".
האסיר נדהם לרגע מהשאלה הלא צפויה של האדם הנכבד, הרהר מעט, ואחר כך השיב לפליאת הנוכחים: "חושבני שלאחר מה שעבר עלי בכלא לא אגנוב יותר, לבד מפעם אחת … ".
וכאשר ביקשו נשיא בית המשפט לבאר את דבריו, אמר האסיר המשתחרר כדברים האלה: לרבי שלי, רבי אריה לוין (שהיה כידוע 'רב האסירים'), אין שעון, ולפני שאחזור בתשובה שלימה אתאמץ לקנות לו שעון, ואם לא יהיה לי כסף – אגנוב עוד פעם אחת ולא יותר…
הדברים הפליאו מאוד את נשיא בית המשפט האמריקאי שהבין מתוך תשובתו של הגנב עד כמה הוא מעריך את הצדיק, וביקש להיפגש עם רבי אריה, ולשאול אותו כיצד ובאיזו דרך הוא מחזיר גנבים בתשובה.
לכשנפגשו השניים הסביר לו רבי אריה: בהכירי את האנשים הללו, יודעני שלא יוכלו בשלב ראשון לקיים את כל התורה כולה – ולכן אני מחנך אותם לשמור רק על מצווה אחת, והיא מידת האמת. אני משפיע עליהם שגם אם יתפסו פעם במקרה לא נעים, שיקפידו לומר בכל מקרה רק את האמת.
שהרי אם יתרגל אדם לכך, וידע שהוא מחוייב לומר רק את האמת, שוב לא יגנוב… ביודעו שאם ייתפס על גניבתו יצטרך להודות על כך, וזה הרי לא כל כך נעים, ואם כך – לא כדאי לגנוב…
('רפידתו זהב' ע"פ 'קול ברמה')